מבוא לפסיכולוגיה - פרק 17 - תהליכים חברתיים, חברה ותרבות

פרק 17 – תהליכים חברתיים, חברה ותרבות

תפקידים וכללים – תפקיד חברתי הוא דפוס התנהגות שהחברה מגדירה, אשר מצפים מאדם למלאו כשהוא פועל בסביבה נתונה או בקבוצה נתונה. מצבים מתאפיינים גם בכללים המופעלים בהם. כללים הם הנחיות להתנהגות בסביבות מסוימות. כוחו של המצב עשוי להביא בני אדם מן השורה לידי התנהגויות מחרידות.

נורמות חברתיות – נורמות חברתיות הן הציפיות לגישות ולהתנהגויות מקובלות מבחינה חברתית והן מתבטאות בכללים המפורשים או המשתמעים של הקבוצה. לנורמות יש כמה תפקידים חשובים. מודעות לנורמות הפועלות במצב קבוצתי נתון, עוזרת לכוון את החברים בקבוצה ולווסת את יחסי הגומלין החברתיים ביניהם.

קונפורמיות – קונפורמיות היא הנטייה לאמץ את ההתנהגות והדעות של חברי הקבוצה האחרים. שני סוגי כוחות עשויים להביא לידי קונפורמיות: השפעת המידע – הרצון לפעול הצורה נכונה ולהבין את דרך הפעולה ההולמת במצב נתון, השפעת הנורמה – הרצון שאחרים יחבבו ויקבלו אותנו ויאשרו את התנהגותנו.

 (לקרוא עמ' 909-912).

אנו לומדים כי בני אדם אינם נסחפים תמיד אחרי השפעת הנורמה; לרוב הם שומרים על עצמאותם. אנשים פועלים לפעמים בקונפורמיות אפילו במצבים חד –משמעיים ביותר.

השפעת המיעוט ונון –קונפורמיות – כשמביאים בחשבון שלקבוצת הרוב יש הכוח לשלוט במשאבים ומידע, אין תמה שבני אדם נוהגים בדרך כלל בקונפורמיות ומתאימים את עצמם לקבוצות. בסופו של דבר, ביכולתם של מעטים המשוכנעים בעמדתם ודבקים בה לערער את כוחו של הרוב. למרבה הצער, לעיתים רחוקות בלבד מיעוטים מצליחים לממש את הפוטנציאל של השפעת המידע ולהתגבר על השאיפה הנורמטיבית של הרוב להתרחק מדעות חריגות או מדעות שמעטים מחזיקים בהן.

קבלת החלטות בקבוצה – קיטוב קבוצתי: לקבוצות יש נטייה לקבל החלטות קיצוניות יותר מההחלטות שחבריהן היו מקבלים אילו פעלו לבדם. לפי מודל השפעות המידע, חברי הקבוצה תורמים להחלטה מידע בסוגים שונים. לפי מדל ההשוואה החברתית, חבר בקבוצה יחתור לזכות בהערכת עמיתיו על ידי אימוץ אידיאל קבוצתי קיצוני מעט יותר מן הנורמה האמיתית הרווחת בקבוצה. חשיבה קבוצתית – הנטייה של קבוצה המקבלת החלטות לסנן קלט לא רצוי כדי שיקל עליה להגיע לתמימות דעים, בייחוד אם היא עולה בקנה אחד עם השקפתו של המנהיג. קבוצות חשופות לנזקי החשיבה הקבוצתית בייחוד כאשר חברי הקבוצה חולקים את השאיפה הקולקטיבית לשמר דימוי עצמי חיובי של הקבוצה. חילוקי דעות משפרים לעיתים קרובות את איכות ההחלטות של הקבוצה.

אלטרואיזם והתנהגות פרו חברתית

אלטרואיזם – התנהגויות פרו חברתיות שאדם מבצע מבלי להתחשב בביטחונו או באינטרסים שלו. אנשים המשתייכים לתרבות או לחברה משתפים ביניהם פעולה ומקריבים מעצמם למען חבריהם.

שורשי האלטרואיזם – קיים מניע אנושי בסיסי להתנהגות אלטרואיסטית. כאשר בני אדם נשאלים למי יושיטו עזרה במצבי חיים ומוות, הם רגישים יחסית לבעלי גנים החופפים לגנים שלהם (לבני משפחתם). בני אדם נוטים להושיט עזרה לאנשים שהם חשים קרבה רגשית אליהם. דפוסי הושטת עזרה המבוססים על קרבה רגשית מסייעים בעקיפין לבני אדם לשמר את המאגר הגנטי שלהם. אלטרואיזם הדדי – בני אדם מתנהגים באלטרואיזם כיוון שבמובן מסוים הם מצפים מאחרים לעשות אותו הדבר למענם: כאשר מישהו עושה לנו טובה, אנו נמצאים במצוקה פסיכולוגית עד שמתאפשר לנו לגמול לו. אנתרופולוגים זיהו דפוסי אלטרואיזם הדדי בקרב מגוון מינים החיים בקבוצות חברתיות. הדדיות עקיפה: אדם מתנהג באופן אלטרואיסטי משום שהוא מאמין כי בעתיד הוא יהיה המושא של התנהגות אלטרואיסטית. למוניטין של אדם על היותו מקור אמין לאלטרואיזם יש ערך לטווח ארוך.

מניעים להתנהגות פרו –חברתית – ארבעה כוחות המעוררים בני אדם לפעול למען טובת הכלל: אלטרואיזם – עשייה שמקורה במניע לפעול למען הזולת. אגואיזם – התנהגויות פרו חברתיות שנועדו לשרת את תועלתו של האדם הפועל. קולקטיביזם – התנהגות פרו חברתית למען קבוצה מסוימת. דבקות בעקרונות – התנהגות פרו –חברתית שמטרתה לממש עקרונות מוסריים. כשאנו חשים אמפתיה כלפי אדם אחר, הרגשות האלה מעוררים מניע אלטרואיסטי להגשת עזרה.

השפעת המצב על התנהגות פרו –חברתית

התערבות הצופה מן הצד – נכונותם של אנשים להיחלץ לעזרת זרים הנתונים במצוקה – רגישה למאפייני מצב מדויקים מאוד. פיזור אחריות – כאשר יותר מאדם אחד יכול להושיט עזרה במקרה חירום, אנשים לעיתים קרובות מניחים, כי מישהו אחר יעזור או מן הדין שיעזור, ולפיכך הם נסוגים ואינם מתערבים.

התנהגות של הושטת עזרה תלויה במידת הזמן שמקדישים להערכה קפדנית של המצב.

כדי להחליט אם מדובר במקרה חירום, אנו בדרך –כלל בוחנים את תגובתם של האחרים.

תוקפנות – התנהגות הגורמת נזק פסיכולוגי או פיזי לזולת.

גישות אבולוציוניות – מבחינה אבולוציונית, בעלי חיים נוהגים בתוקפנות כדי להבטיח לעצמם נגישות לבני הזוג שהם חושקים בהם, וכדי להגן על המשאבים שמאפשרים להם ולצאצאיהם לשרוד. לפי גישתו של קונרד לורנץ, לבני אדם אין מנגנונים מפותחים לעיכוב דחפי התוקפנות שלהם. מחקרים שנערכו בעקבות עבודתו סתרו את טענתו. טווח מעשי התוקפנות של מינים רבים אחרים דומה לזה של בני אדם, ויכולתם של בני אדם לרסן את התוקפנות שלהם רבה יותר מכפי שחשב לורנץ. דחף ההישרדות יצר אצל מינים רבים או אצל רובם נטייה מולדת לצורות אלימות מסוימות.

הבדלים בין בני אדם – מדוע בני אדם תוקפניים יותר מאחרים? מחקרים מצביעים בדרך כלל על קיומו של מרכיב גנטי חזק בהתנהגות תוקפנית. גורמים גנטיים יכולים להסביר 50%-60% מן השונות בתוקפנות פיזית. אשר לאלימות חברתית, גנטיקה יכולה להסביר 20% מן השונות. חוקרים שיערו כי נטייתם של ילדים להשתמש בתוקפנות חברתית עשויה לנבוע מסוג ההורות שחוו. ש חוקרים שהתמקדו בהבדלים במוח ובפעילות ההורמונאלית העשויים להצביע על נטייה להתנהגות תוקפנית. מבני מוח אחדים, דוגמת האמיגדלה וחלקים מן הקורטקס, ממלאים תפקיד בהבעת רגשות ובוויסותם. הבדלים אחדים בתוקפנות בין בני אדם עשויים לשקף תגובות עקה מופחתות. תוקפנות אימפולסיבית נוצרת בתגובה על מצבים, ומקורה רגשי. לתוקפנות אינסטרומנטאלית יש מטרה והיא מבוססת על קוגניציה. אנשים שדיווחו על נטייה לתוקפנות אימפולסיבית התאפיינו באופן כללי בתגובתיות רגשית חזקה. אנשים שדיווחו על נטייה לתוקפנות אינסטרומנטאלית קיבלו ציונים גבוהים במשתנה "הערכה חיובית של אלימות": הם האמינו כי צורות רבות של אלימות מוצדקות וכן התנערו מאחריות מוסרית להתנהגויות תוקפניות.

השפעת המצב

השערת התסכול והתוקפנות – תסכול מתעורר במצב שבו נמנע מבני אדם להשיג את מטרותיהם או שהדרך אל המטרות נחסמת. עלייה ברמת התסכול מגדילה את הסבירות לתוקפנות.

טמפרטורה ותוקפנות – ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, הסיכוי שאנשים יבצעו תקיפות עולה. במזג אוויר חם יותר אנשים נוטים לצאת החוצה ולפיכך להיות "זמינים" יותר כקורבנות תקיפה.

התגרות ישירה והסלמה – התגרות ישירה מעוררת תוקפנות. כלומר, כשמישהו מרגיז אותנו ואנו סבורים שהוא עושה זאת בכוונה תחילה, הסיכוי שנגיב בתוקפנות כלשהי, פיזית או מילולית, גדל.. פעולה שאין ביסודה כוונה, מתפרשת בדרך כלל באורח שלילי פחות.

ההגבלות שהתרבות מטילה – יש בנמצא נתונים המלמדים כי נורמות וערכים של התרבות מגבילים במידה רבה את הסבירות שאדם ינהג בתוקפנות.

תפיסה של העצמי והתנהגות תוקפנית – מרבית התרבויות המערביות מטפחות תפיסה של העצמי כעצמאי, ואילו תרבויות המזרח מטפחות תפיסה של העצמי כתלוי. אם אדם חש שהוא קשור באופן יסודי לחברים אחרים בתרבותו, הסיכוי שיגיב בתוקפנות קטן יותר שהרי, בסופו של דבר, התוקפנות תהיה מכוונת נגד ה"עצמי" שלו.

נורמות של התנהגות תוקפנית – חוקרים פיתחו את מודל התוקפנות הכללי כדי להסביר את הקשר בין חשיפה לאמצעי תקשורת שמופיעה בהם אלימות, לבין התנהגות תוקפנית. אנשים רוכשים מערך כללי של מבני ידע בנושא תוקפנות באמצעות חשיפה לאלימות באמצעי התקשורת. רק בעת האחרונה החלו חוקרים ללמוד את השפעת החשיפה לאלימות על שלומם הנפשי של ילדים ועל נטייתם להתנהגות תוקפנית.

פסיכולוגיה של סכסוכים ושל שלום

ציות לסמכות – הציות העיוור של הנאצים במלחמת העולם השנייה לא נבע בהכרח מנטיות ייחודיות, אלא מכוחם של מצבים שהיו עשויים לפעול על כל אחד.

(לקרוא עמ'  944- 941)

מדוע בני אדם מצייתים לסמכות? – כדי להבין מדוע אנו מצייתים לסמכות, עלינו לבחון בקפידה את הכוחות הפסיכולוגיים הפועלים במצב. מילגרם וחוקרים אחרים עשו מניפולציות על כמה היבטים של תנאי הניסוי כדי להוכיח שהסיבה המכרעת לאפקט הציות היא משתני מצב ולא משתני אישיות. את שורשיהן של שתי הסיבות שבעטיין אנשים מצייתים לסמכות במצבים האלה, אפשר למצוא בשני מקורות השפעה, השפעת הנורמה והשפעת המידע. אנשים רוצים שיחבבו אותם ורוצים להיות צודקים. לבסוף, ציות לסמכות בניסוי הזה נובע בחלקו מההרגל הטבוע בבני אדם, שבילדותם הם לומדים אותו בסביבות רבות ושונות – לציית לסמכות בלי עוררין. ציות עיוור לסמכות משמעותו להישמע לכל דמות סמכות, תהא אשר תהא, רק בשל המעמד המיוחס לה, מבלי להביא בחשבון אם יש בבקשותיה ובפקודותיה ממידת הצדק אם לאו.

פסיכולוגיה של רצח עם ושל מלחמה

רצח עם – פעמים רבות בתולדות האנושות יצאו קבוצות למסע של רצח עם – השמדה שיטתית של קבוצות אחרות. נקודת המוצא היא, לעיתים קרובות, תנאי חיים קשים מאוד בחברה. קבוצות חוץ נהפכות לשעיר לעזאזל ומואשמות בכל חוליי החברה, מה שהופך לחלק מן האידיאולוגיה התרבותית או הפוליטית, כך שניתן להצדיק בנקל הפעלת אלימות נגדה. המבצעים של מעשי האלימות והצופים מן הצד מתחילים להאמין שהיות שאנו חיים בעולם צודק, הקורבנות עשו בוודאי משהו שבעטיו מופנית נגדם האלימות. לחדול מהאלימות פירושו להודות כי בטעות יסודה.

תפיסות ודימויים של "האויב" – דעות קדומות ונכונות להפלות אינן מתעוררות באופן ספונטני; הן מצריכות נסיבות חברתיות המטפחות את האמונה ש"האויב" צורך את המשאבים הדלים. כל אלה מכשירים את הקרקע לאלימות. כשמשטרים הופכים את ה"אויב" לשעיר לעזאזל, הם לעיתים קרובות מפעילים גם דה –הומניזציה – הם מנסים לשכנע אנשים לראות בחברי הקבוצה אובייקטים לא אנושיים שיש לשנוא ולהשמיד. את הדה –הומניזציה יוצרים באמצעות תיאורים חיים של האויב בנאומים פוליטיים ובאמצעי התקשורת.

מדוע יוצאים למלחמות? – מדוע בני אדם מוכנים להקריב את חייהם למען המדינה שלהם? יש חוקרים הסבורים כי אנשים הפנימו קשר בין "משפחה" ל"מדינה". נדיר שמדינות יוצאות למלחמה כדי להשתלט או לכבוש. הכוחות הפסיכולוגיים של בני אדם הם שמדרבנים אותם לשאת את סבלות המלחמה.

פסיכולוגיה של שלום

ניתוח סוגי מנהיגות ומשטרים – הפסיכולוגיה החברתית המודרנית התפתחה מתוך כור המצרף הזה שהיה בו פחד, דעות קדומות ומלחמה. פסיכולוגים חברתיים מוקדמים התמקדו בהבנת טבעה של האישיות הסמכותנית שביסוד המנטאליות הפשיסטית. חלוץ הפסיכולוגיה החברתית היה קורט לוין. לוין לא הבין כיצד נכנעה ארצו כליל לעריצותו של רודן פשיסטי. לוין חקר את הדינאמיקה הקבוצתית – כיצד מנהיגים משפיעים ישירות על חסידיהם וכיצד תהליכים בקבוצה משנים את התנהגותם של החברים בה.

הוכח כי מן הבחינה הפסיכולוגית, דמוקרטיה עדיפה מן הסוגים האחרים של האווירה הקבוצתית וגם יעילה יותר מהם. כמו כן, מנהיגים דמוקרטיים עוררו את התגובות הבריאות ביותר בחברי קבוצתם; קבוצות בהנהגה של רודן חוללו את התגובות ההרסניות ביותר. העולם סובל פחות כאשר משטרים דמוקרטיים פועלים להבטיח שלא יהיה אפשר לנצל את כוחו של השלטון לפי גחמותיה של קבוצת עלית קטנה, ולהביא לתוצאות הרות אסון.

טיפוח קשרים לשם קידום יישוב סכסוכים – הגישה העיקרית שפסיכולוגים של שלום נוקטים בה היא הגישה שתיארנו, המשמשת לטיפול בצורות אחרות של דעות קדומות: יש להפגיש אנשים בסביבה המעודדת שיתוף פעולה והמאפשרת לטפח אמון הדדי ומטרות משותפות. אומות וקבוצות משנות את תגובותיהן רק כאשר חינוך לשלום מוטמע היטב בקרב העמים שלהן. תובנות ממחקרים פסיכולוגיים עזרו לפתח כמה תכניות של חינוך לשלום.