פרק 15 – טיפול בהפרעות פסיכולוגיות
ככל שהחוקרים יודעים יותר על הסיבות לפסיכופתולוגיה ועל תוצאותיה, הם יכולים לשפר את מאגר שיטות הטיפול שלהם.
ההקשר הטיפולי
מטרות הטיפול ושיטות הטיפול העיקריות – ארבע משימות או יעדים מרכזיים: 1. להגיע לאבחון הבעיה, מהו סוג ההפרעה ומהו השם הפסיכיאטרי המתאים לה. 2. להגיע אטיולוגיה (סיבת הבעיה) מתקבלת על הדעת. 3. לקבוע פרוגנוזה, הערכה של מהלך התפתחות הבעיה עם טיפול ובלעדיו. 4. לקבוע ולבצע טיפול המיועד לצמצם למינימום, או להעלים, את התסמינים הבעייתיים, ואם אפשר גם את מקורותיהם.
שיטות טיפול ביו רפואיות - מתמקדות בשינוי המנגנונים המפעילים את מערכת העצבים המרכזית. התערבויות כימיות או פיזיות, לרבות ניתוחים, תרופות וטיפול בהלם חשמלי, הפועלות ישירות על הקשר שבין המוח לגוף.
שיטות טיפול פסיכולוגיות – פסיכותרפיה, קיימים ארבעה סוגים עיקריים של פסיכותרפיה: פסיכו דינמית, התנהגותית, קוגניטיבית ואקזיסטנציאליסטית – הומניסטית. הגישה הפסיכו דינמית – מטפלים בשיטות פסיכו דינמיות מטפלים בהפרעות נפש באמצעות "ריפוי בדיבור", שבו המטפל מסייע לאדם להגיע לתובנות על הקשר שבין התסמינים החיצוניים לבין קונפליקטים חבויים בלתי פתורים. טיפול התנהגותי רואה בהתנהגויות עצמן ליקויים שיש לשנותם. הפרעות הן דפוסי התנהגות נלמדים ולא תסמינים של מחלת נפש. שינוי הקשר שבין חיזוקים לתגובות רצוניות ובינם לבין תגובות בלתי רצויות. טיפול קוגניטיבי – מנסה לבנות מחדש את האופן שבו אדם חושב באמצעות שינוי הטענות –המעוותות לעיתים- שהפרט אומר לעצמו באשר לגורמי הבעיה. שיטות טיפול שצמחו מתוך המסורת ההומניסטית מדגישות את ערכיו של המטופל, ומתמקדים בשיפור תפקודם של בני אדם בריאים ביסודם יותר מאשר בתיקון התסמינים של מי שלוקים בהפרעות קשות. פסיכותרפיסטים רבים נוקטים גישה אינטגרטיבית: הם משלבים כמה גישות תיאורטיות כדי שמטופליהם או לקוחותיהם יפיקו את מירב התועלת.
מטפלים וסביבות טיפול – בני אדם פונים, בדרך כלל, לאנשי מקצוע מוסמכים בתחום בריאות הנפש רק כשהבעיות הפסיכולוגיות שלהם מחמירות או כשהן נמשכות זמן רב. עובד סוציאלי קליני, הוכשר להביא בחשבון את ההקשרים החברתיים של הבעיות. (כהן דת מייעץ, פסיכולוג קליני, פסיכולוג יועץ עמ' 804). פסיכיאטר הוא מטפל בעל תואר דוקטור לרפואה, שלאחר סיום לימודיו התמחה בהפרעות נפש ורגש. פסיכואנליטיקאי לאחר סיום לימודיו התמחה בגישה הפרוידיאנית. קשר טיפולי הוא מערכת היחסים ההדדית שהלקוח או המטופל יוצר עם המטפל.
תולדות הטיפול באשפוז (עמ' 805-807)
טיפול פסיכו דינמי – מבוסס על ההנחה כי הגורם לבעיותיו של המטופל הוא המתח הפסיכולוגי בין דחפיו הלא מודעים לבין המגבלות והאילוצים בחייו.
פסיכואנליזה פרוידיאנית – טכניקה אינטנסיבית וארוכת טווח לגילוי מוטיבציות לא מודעות וקונפליקטים לא מודעים בקרב בני אדם נוירוטיים ואחוזי חרדה. הפרעות חרדה הן חוסר יכולת לפתור במידה מספקת קונפליקטים בין הדחפים הלא מודעים הלא רציונאליים של הסתמי, לבין המגבלות החברתיות שהאדם הפנים ושהאני העליון כופה. מטרתה ליצור הרמוניה תוך נפשית המרחיבה את המודעות לכוחות הסתמי, מפחיתה ציות יתר לדרישות האני העליון ומחזקת את תפקידו של האני. תסמינים הם מסרים מן הלא מודע שמשהו אינו כשורה. תפקידו של המטופל לעזור למטופל להעלות מחשבות מודחקות, ולעזור לו להגיע לתובנות בנוגע לקשר בין התסמינים למקורותיהם.
אסוציאציה חופשית וקתרזיס- אסוציאציה חופשית היא ההליך העיקרי שבו משתמשים בפסיכואנליזה כדי לחקור את הלא מודע ולשחרר חומר מודחק. כל שחרור רגשי כזה, בעזרת תהליך זה, או תהליכים אחרים בהקשר הטיפולי, נקרא בשם קתרזיס.
התנגדות – בשלב מסוים בתהליך האסוציאציה החופשית יפגין המטופל התנגדות – אי יכולת או אי רצון לדון בתשוקות, בחוויות או ברעיונות מסוימים. כשהחומר המודחק עולה לבסוף אל פני השטח, המטופל טוען בדרך כלל שהוא חסר חשיבות, אבסורדי, לא רלוונטי או מביך. מטרתה של הפסיכואנליזה היא לשבור התנגדויות.
ניתוח חלומות – חלומות הם מקור מידע חשוב על מניעיו הלא מודעים של המטופל. מניע שאי אפשר לבטאו בערות, עשוי לבוא לידי ביטוי בחלום. שני סוגי תוכן: תוכן גלוי – שהחולמים זוכרים, תוכן חבוי – המניעים האמיתיים, המופיעים בצורה מוסווית משום שהם מכאיבים מאוד או בלתי קבילים. ניתוח חלומות – טכניקה טיפולית שבה נבחן תוכנם של החלומות כדי לגלות את התוכן החבוי.
העברה והעברה נגדית – המטופל מפתח בדרך כלל רגשות כלפי המטפל. תגובה רגשית זו ידועה בשם העברה: היא יכולה להיות חיובית או שלילית, ע"פ טיפ הרגשות. העברה נגדית מתרחשת כאשר מטפל מחבב או אינו מחבב את המטופל, מכיוון שהמטופל נתפס בעיניו כדומה לדמויות משמעותיות בחייו.
שיטות טיפול פסיכו דינמיות מאוחרות יותר – מטפלים אלה מדגישים, יותר מפרויד, את הנקודות האלה: 1. סביבתו החברתית הנוכחית של המטופל 2. השפעתן המתמשכת של חוויות בחיים 3. התפקיד של מוטיבציה חברתית ושל יחסי אהבה בין –אישיים 4. חשיבות תפקוד האני והתפתחות מושג העצמי. (הארי סטק סאליבן – חשיבותם של יחסים חברתיים, מלאני קליין – אינסטינקט המוות, תוקפנות ואהבה).
טיפול התנהגותי – שיטות טיפול התנהגותיות מתמקדות בהתנהגויות חיצוניות גלויות. התנהגויות אבנורמליות נרכשות כמו התנהגויות נורמאליות, כלומר בתהליך למידה הפועל לפי העקרונות הבסיסיים של התניה ולמידה.
טיפול התנהגותי / שינוי התנהגות – השימוש השיטתי בעקרונות למידה שנועד להגביר התנהגויות רצויות ולהקטין את שכיחותן של התנהגויות בעייתיות. כאשר אורגניזמים אינם לומדים להתמודד ביעילות, אפשר להתגבר על תגובותיהם הלא משתגלות בטיפול המושתת על עקרונות הלמידה. מטפלים פסיכו דינמיים ניבאו כי טיפול בהתנהגות החיצונית בלבד מבלי להתמודד עם הבעיה הפנימית, האמיתית, יסתיים בהתחלפות תסמין, עם זאת מחקרים הראו כי כאשר התנהגויות פתולוגיות מוכחדות בטיפול התנהגותי, הן אינן מתחלפות.
התניית נגד – בהתניית נגד מתנים תגובה חדשה כדי שתחליף תגובה לא מסתגלת או תסתור אותה.
טיפול חשיפה – הדרך העיקרית בטיפול חשיפה היא לעמת את האדם עם האובייקט או עם המצב המעוררים חרדה. ג'וזף וולפה, תיאוריית העכבה ההדדית – אי אפשר להרגיע את מערכת העצבים ולגרות אותה בעת ובעונה אחת. התמודדות פסיכולוגית הדרגתית עם הגירוי המפחיד בשעה שהאדם רגוע, היא שיטת טיפול הידועה בשם הקהיה שיטתית. הלקוח מזהה את הגירויים, מתרגל שיטה הדרגתית להרפיית שרירים עמוקה, ואז מתחיל תהליך ההקהיה עצמו. הצפה – לקוחות מסכימים להיחשף ישירות למצב המעורר את הפוביה. מניעת תגובה – הלקוח לא רק נחשף למה שעורר בו פחד – אלא גם נמנע ממנו לבצע את ההתנהגות הכפייתית.
טיפול הרתעה – משתמשים בתהליכי התניית נגד כדי לצמד את הגירויים האלה עם גירויים מרתיעים רבי עצמה, דוגמת הלם חשמלי או חומרים מעוררי בחילה.
ניהול התרחשויות מותנות – אסטרטגיית טיפול כללית לשינוי התנהגות על ידי שינוי תוצאותיה: אסטרטגיות חיזוקים חיוביים ואסטרטגיות הכחדה. אסטרטגיות חיזוקים חיוביים – תגובה שחיזוק מופיע מיד אחריה נוטה לחזור, ותדירותה גדלה עם הזמן. העיקרון המרכזי הזה בלמידה אופרנטית הופך לאסטרטגיה טיפולית כאשר משתמשים בו כדי לשנות את תדירותה של תגובה רצויה המחליפה תגובה לא רצויה. אסטרטגיות הכחדה – לעיתים קרובות חיזוקים חיוביים מתונים גורמים להתנהגות להמשיך ולקרות על אף תוצאותיה השליליות הברורות. אסטרטגיות הכחדה יעילות בטיפול במקרים שבהם התנהגויות בעייתיות משתמרות בשל נסיבות מחזקות שאין משגיחים בהן.
טיפול באמצעות למידה חברתית – לעיתים קרובות אנו לומדים כללים ומיישמים אותם בהתנסויות חדשות באמצעים סמליים כמו התבוננות בהתנסויות של אחרים במציאות, בסרטי קולנוע או בטלוויזיה. טיפול באמצעות למידה חברתית נועד לשנות דפוסי התנהגות בעייתיים באמצעות ארגון תנאים שבהם לקוח צופה במודלים המקבלים חיזוק על תגובה רצויה. (חיקוי מודלים)
אימון במיומנויות חברתיות – מיומנויות חברתיות הן מערכי תגובות המאפשרים לבני אדם להשיג ביעילות את מטרותיהם החברתיות כשהם מתקרבים לאחרים או מקיימים עמם יחסים בין אישיים. המיומנויות האלה כוללות את הידיעה מה לומר ולעשות במצבים נתונים, כדי לעורר תגובה רצויה, כיצד לומר ולעשות את הדברים ומתי לומר ולעשות אותם. (תרגול התנהגותי).
טכניקות הכללה – מקובל כיום לשלב טכניקות הכללה בתהליך הטיפולי עצמו. מטרתן של טכניקות אלה להגביר את הדמיון בין התנהגויות היעד, המחזקים, המודלים והגירויים בטיפול לבין סביבות חיים אמיתיות. הלקוח מקבל תגמולים בתכנית חיזורים חלקית כדי להבטיח שהשפעתם תישמר בעולם הממשי, שבו תגמולים אינם ניתנים תמיד.
טיפול קוגניטיבי – מנסה לשנות רגשות והתנהגויות בעייתיות באמצעות שינוי האופן שבו הלקוח חושב על חוויות משמעותיות בחייו.
שינוי אמונות שגויות – בעיות פסיכולוגיות רבות מתעוררות בשל האופן שבו בני אדם חושבים על עצמם ביחס לזולתם וביחס לאירועים שהם עומדים לפניהם, חשיבה כוזבת עשויה להתבסס על שלושה יסודות: 1. עמדות שאינן מתקבלות על הדעת, 2. הנחות שגויות, 3. כללים נוקשים.
טיפול קוגניטיבי בדיכאון – "המטפל עוזר למטופל לזהות את העיוותים בחשיבה שלו וללמוד דרכים מציאותיות יותר לנסח את חוויותיו". דיכאון משתמר כיוון שמטופלים הסובלים ממנו אינם מודעים למחשבות השליליות האוטומטיות שהם מנסחים כדבר שבשגרה. המטפל נוקט ארבע דרכי פעולה: 1. קריאת תיגר על הנחות היסוד של הלקוח בעניין תפקודו. 2. הערכת הראיות של הלקוח בעד ונגד נכונות מחשבותיו האוטומטיות. 3. תליית האשמה בגורמי מצב ולאו דווקא בהעדר היכולת של הלקוח. 4. דיון בפתרונות חלופיים למטלות מורכבות העלולות להוביל לחוויות של כישלון. הטיפול הקוגניטיבי הוכיח כי בכוחו לבלום את מסלול ההידרדרות של הדיכאון.
טיפול רציונאלי –רגשי – (אלברט אליס) מטפלים בשיטה הרציונאלית רגשית מלמדים את לקוחותיהם כיצד לזהות את הציוויים "צריך" "חייב" ו"מוכרח" השולטים בפעולותיהם ומונעים מהם לבחור בחיים שהיו רוצים בהם. מטרת הטיפול הרציונאלי רגשי היא להגביר את תחושת ערך העצמי של האדם ואת פוטנציאל המימוש העצמי שלו.
טיפול קוגניטיבי –התנהגותי – אנחנו מה שאנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו יכולים להיות, ומה שמנחה אותנו הוא מה שאנחנו מאמינים שעלינו לעשות. דפוסים של התנהגות לא קבילה עוברים שינוי על ידי בנייה קוגניטיבית מחדש – המרת אמירות עצמיות שליליות באמירות התמודדות בונות. מרגע שהמטפל והלקוח מבינים את סוג החשיבה המביא להתנהגויות עקרות ולחוסר תפקוד, הם מפתחים אמירות עצמיות חדשות, בונות, הממזערות את השימוש באמירות של תבוסתנות, המעוררות חרדה ופוגעות בהערכה העצמית. במקום להתעכב על דברים שליליים מן העבר שאין לשנותם, הלקוח לומד להתמקד בדברים חיוביים שיקרו בעתיד. טיפול ביעילות עצמית קוגניטיבית משנה את האופן שלקוחות חושבים על יכולותיהם.
טיפול הומניסטי – לב לבו של הטיפול ההומניסטי הוא רעיון האדם השלם הנמצא בתהליך מתמשך של שינוי ושל התהוות. אנו תמיד חופשיים לבחור מה נהיה באמצעות גיבוש ערכים משלנו ובאמצעות התחייבות לערכים אלה בהחלטותינו. הגישה האקזיסטנציאליסטית – מדגישה את האפשרות של האדם לעמוד מול אתגרי היום –יום או לכרוע תחת הנטל שלהם. המציאות מבלבלת של החיים המודרניים מעוררת שני סוגים בסיסיים של חולי אנושי: תסמונת: תסמונת של דיכאון ותסמונת של טורדנות משקפות נסיגה מן המציאות הזאת; תסמונת של סוציו פתיה ותסמונת של נרקיסיזם משקפות ניצול של המציאות הזאת.
טיפול ממוקד בלקוח – יעדו העיקרי של טיפול ממוקד בלקוח הוא לטפח את צמיחתו הפסיכולוגית של הפרט. בכל בני האדם טבועה נטייה בסיסית למימוש עצמי, כלומר נטייה לממש את הפוטנציאל שלהם. את ההתפתחות הבריאה מעכבים דפוסי למידה לקויים, שבהם אדם מקבל את ההערכות של הזולת לגביו, במקום לקבל את ההערכות שמוחו וגופו מספקים לו. אדם עלול לחוות תחושות של עצב וערך עצמי ירוד מבלי לדעת מדוע. משימתו העיקרית של המטפל לסייע בהסרת המחסומים המגבילים את ביטויה של הנטייה הטבעית הזאת. הערכה חיובית בלתי מותנית – קבלה לא שיפוטית ויחס של כבוד ללקוח. סגנונו הרגשי וגישתו של המטפל מעצימים את הלקוח ונותנים בידו כוח לטפל במקורותיו האמיתיים של הקונפליקט האישי ולסלק את ההשפעות המסיחות את דעתו ומדכאות את המימוש העצמי.
טיפול גשטאלט – מתמקד בדרכים לאיחוד הנפש והגוף לשם יצירת אדם שלם כדי להגיע למודעות עצמית – על המטפל לעזור ללקוח לבטא רגשות עצורים ולזהות סוגיות בלתי פתרורות מקונפליקטים בעבר שהוא נושא עמו ליחסים חדשים. (טכניקת הכיסא הריק).
טיפול קבוצתי – טיפול קבוצתי עולה למשתתפים פחות, ומאפשר למספר קטן של אנשי בריאות הנפש לסייע ליותר לקוחות. 1. היא מאיימת פחות בעיני בני אדם המתקשים לעמוד מול דמויות סמכות בכוחות עצמם. 2. היא מאפשרת שימוש בתהליכים קבוצתיים לשם השפעה על התנהגות לא מסתגלת של הפרט. 3. היא מספקת לחבריה הזדמנות לצפות במיומנויות בין אישיות ולתרגל אותן במפגש הטיפולי. 4. היא מהווה מקבילה לקבוצה חשובה אחרת, המשפחה, ומאפשרת לאדם לחוות חוויות רגשיות מתקנות. בעיות – החברים בקבוצה יוצרים נורמה של התנהגות סבילה וחשיפה עצמית מועטה. יעילותן של קבוצות עשויה להשתנות באורח קיצוני עם עזיבה או הצטרפות של חברים. הסביבה החברתית של הטיפול הקבוצתי מעניקה הזדמנות ללמוד כיצד אדם נתפס בעיני זולתו, כיצד הדימוי העצמי שהוא מקרין שונה מהדימוי שהתכוון להקרין או שחווה בעצמו. הקבוצה מאשרת לאדם כי הבעיות, התגובות החריגות והתסמינים שלו אינם ייחודיים לו, אלא במקרים רבים נפוצים למדי. העמיתים בקבוצה יכולים להעניק תמיכה חברתית מעבר למסגרת הטיפול.
טיפול זוגי ומשפחתי – מטרתו של טיפול זוגי בבעיות הנישואים היא לחשוף את דפוסי התקשורת בין בני הזוג ואחר כך לשפר את איכות יחסי הגומלין ביניהם. הוכח כי טיפול זוגי מפחית משברים בחיי הנישואין ושומר על שלום הנישואין. בטיפול משפחתי הלקוח הוא משפחה גרעינית שלמה, ומתייחסים לכל בן משפחה כאל חלק במערכת של קשרים. טיפול משפחתי יכול להפיג מתחים בתוך המשפחה ולשפר את תפקודם של בני המשפחה על ידי הבאת הלקוחות להכרה בהיבטים החיוביים והשליליים של היחסים ביניהם.
קבוצות תמיכה קהילתיות – חוקרים החלו לחקור אילו מאפיינים של קבוצות עזרה עצמית מעניקים להן את היעילות המרבית. הן מעניקות להם תחושות של תקווה ושליטה על בעיותיהם; הן מספקות תמיכה חברתית לאנשים במצוקה ומסגרת להחלפת מידע על הפרעות ועל טיפולים. לקבוצות האלה נודעת ההשפעה החיובית ביותר על תחושת הרווחה של בני אדם כאשר הם מרוצים מהקבוצה.
טיפול ביורפואי – טיפול ביורפואי מתייחס לרוב להפרעות נפש כאל בעיות במוח.
טיפול תרופתי – עידן הטיפול התרופתי החל ב-1953 עם תחילת השימוש בתרופות הרגעה. פסיכו פרמקולוגיה היא ענף בפסיכולוגיה החוקר את השפעתן של תרופות על ההתנהגות. למהפכת הטיפול התרופתי הייתה השפעה ניכרת על האוכלוסייה בבתי החולים לחולי נפש בארה"ב. מעריכים כי בראשית שנות השבעים פחות ממחצית המטופלים בארה"ב היו מאושפזים בבתי חולים לחולי נפש. חוקרים תיעדו עלייה גדולה במתן מרשמים לטיפול תרופתי.
תרופות אנטי –פסיכוטיות – תרופות אנטי פסיכוטיות משנות תסמינים של סכיזופרניה, כגון מחשבות שווא, הזיות, ניתוק מהחברה וסערת רגשות אקראית. תרופות אנטי פסיכוטיות מפחיתות את פעילות הנוירוטרנסמיטר דופמין במוח. תופעות לוואי שלילות – מאחר שדופמין ממלא תפקיד בשליטה המוטורית, לקויות בשרירים נלוות לעיתים קרובות למהלך הטיפול התרופתי. לקות תנועה משתהה היא סוג של לקות בשליטה המוטורית, בעיקר בשרירי הפנים, הנגמרת מנטילת תרופות אנטי פסיכוטיות. 1%-2% מהחולים המטופלים בקלוזפין מפתחים גרנולוציטופניה, מחלה נדירה שבה מח העצם מפסיק לייצר תאי דם לבנים. אנשים הנוטלים את התרופות האלה עלולים לעלות במשקל ולחלות בסוכרת. תרופות אנטי פסיכוטיות אינו מרפאות סכיזופרניה, אלא רק מנטרלות את התסמינים.
תרופות נוגדות דיכאון – מגבירות את פעילות הנוירוטרנסמיטר ים נורפינפרין וסרוטונין. תרופות המעכבות את פעילותו של מונואמין אוקסידאז, אנזים האחראי לפירוק נורפינפרין. תרופות נוגדות דיכאון עשויות להקל תסמינים של דיכאון, אף על פי כן אצל 50% מהמטופלים לא יחול שיפור. הן עלולות לגרום תופעות לוואי קשות – בחילות, נדודי שינה וחוסר תפקוד מיני, יובש בפה, קושי בשינה וליקויים בזיכרון. החוקרים עדיין לא מצאו אילו מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין ושל נורפינפרין פועלים בלי לגרום לתופעות לוואי קשות.
תרופות נוגדות חרדה – מווסתות את רמת פעילות הנוירוטרנסמיטר ים במוח, ומגבירים את פעילות הנוירוטרנסמיטר גאבא. טווח רחב של תופעות לוואי אפשריות – ישנוניות במשך היום, דיבור לא ברור ובעיות קואורדינציה. הפסקת הטיפול עלולה לגרום לתסמיני גמילה.
פסיכו –כירורגיה – התערבות כירורגית במוח: התערבות כזו מצריכה חיתוך חיבורים בין חלקי מוח או הסרת חלקי מוח קטנים. נחשבות למוצא אחרון. פסיכו –כירורגיה הוא שם כולל להליכים כירוכיים המבוצעים במוח כדי להקל את ההפרעות הפסיכולוגיות. קטיעת אונת המצח (ניתוח לניתוק סיבי העצב המחברים את אונות המצח של המוח למוח הביניים). מאחר שתוצאות הפסיכו –כירורגיה בלתי הפיכות, ומאחר שהשפעותיה השליליות קשות ונפוצות והשפעותיה החיוביות ברורות פחות, השימוש בשיטה זו מוגבל מאוד.
טיפול בהלם חשמלי ובגרייה מגנטית חוזרת חוצה גולגולת – טיפול בהלם חשמלי הוא שימוש במכת חשמל המועברת למוח לשם הקלת הפרעות פסיכיאטריות. בשיטה הזו מעבירים זרם חשמלי חלש לרקות של המטופל במשך עשירית השנייה עד שנייה, עד שמתרחש פרכוס. הוכח שהטיפול בהלם חשמלי מוצלח למדי בהקלת התסמינים של דיכאון קשה. מרבית המטפלים משתמשים בטיפול בהלם חשמלי רק לאחר שנואשו משיטות טיפול אחרות. מדענים חשים אי נוחות בנושא הטיפול בהלם חשמלי בעיקר משום שאין הם מבינים כיצד הוא פועל. הלם חשמלי גורם לאיבוד זמני של חוש ההתמצאות ולכמה סוגים של ליקויים בזיכרון. מקובל כיום לטפל בהלם חשמלי בצד אחד של המוח בלבד כדי להקטין את סכנת הפגיעה בדיבור. גרייה מגנטית חוזרת חוצה גולגולת – המטופלים מקבלים פעימות חוזרות ונשנות של גרייה מגנטית למוח.
הערכת הטיפול ואסטרטגיות מניעה
הערכת יעילות הטיפול – מחקרים צריכים לכלול קבוצות ביקורת מתאימות. אפקט ההחלמה הספונטנית הוא קריטריון אחד שביחס אליו מעריכים את יעילות שיטות הטיפול. חוקרים מנסים בדרך כלל להראות, כי בטיפול שלהם יש יותר מניצול גרידא של ציפיות המטופלים להחלים. החוקרים על פי רוב מבקשים להוכיח כי צורת הטיפול הייחודית שלהם יותר יעילה מטיפול פלסבו. במחקרים אחרים העריכו חוקרים את יעילותה של פסיכותרפיה בהשוואה ליעילותה של פסיכותרפיה המשולבת עם טיפול תרופתי. במחקר אחד נמצא, כי טיפול משולב הוא המוצלח ביותר. חוקרים בני זמננו מוטרדים פחות מן השאלה אם בכוחה של הפסיכותרפיה לפעול, ומתרכזים יותר בשאלה מדוע היא מצליחה ואם יש בנמצא טיפול מסוים היעיל יותר מאחרים לבעיה מסוימת או למטופלים מסוג מסוים. חוקרים מבקשים להבין מי נוטש את הטיפול מדוע, בתקווה לפתח, בסופו של דבר, טיפולים שמרבית בני האדם יתמידו בהם.
אסטרטגיות מניעה – מניעת בעיה היא הפתרון הטוב ביותר. מניעה ראשונית – לצייד אנשים במיומנויות התמודדות כדי שיפתחו עמידות, או לשנות היבטים שליליים בסביבה העלולים לגרום לחרדה או לדיכאון. מניעה שניונית – מבקשת להגביל את משך ההפרעה ואת חומרתה לאחר שהחלה. תכניות לאיתור מוקדם וטיפול מידי. שילוב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי כדי להפיק את המרב מן המניעה השניונית. המניעה השלישונית – לצמצם את השלכותיה ארוכות הטווח של ההפרעה הפסיכולוגית באמצעות חיפוש דרך למניעת הישנותה. יישום שלוש צורות המניעה האלה הלכה למעשה מצביע על תמורות רבות משמעות בלב העיסוק של תחום בריאות הנפש: 1. הוספת פעולות המניעה לצד הטיפול. 2. מעבר ממודל של מחלה רפואית למודל של בריאות הציבור. 3. התמקדות באקולוגיות ובמצבים המסכנים בני אדם ולא ב"בני אדם בסיכון". 4. חיפוש הגורמים לבעיות נפשיות בסביבות החיים של בני אדם, ולא בנטיותיהם. יהיה צורך להשקיע מאמץ מחקרי רב בהוכחת התועלת אורכת הטווח שבמניעה ובגישה לפסיכופתולוגיה המתמקדת בבריאות הציבור, אם מבקשים להצדיק את ההוצאות הכספיות הגדולות הכרוכות בהן לנוכח בעיות רבות אחרות המצריכות פתרון מידי.
תודה רבה. סיכומים מצוינים
השבמחק