מבוא לפסיכולוגיה - פרק 11 - מוטיבציה

פרק 11- מוטיבציה

להבין מוטיבציה – מוטיבציה, היא מינוח כללי לכל התהליכים המעורבים בהתחלת פעילויות פיזיות ופסיכולוגיות, בהכוונתן ובהתמדה בהן. כל האורגניזמים נעים לקראת גירויים ופעילויות מסוימים ומתרחקים מאחרים, בהתאם לתכתיבי המאוויים והסלידות שלהם.

תפקידם של מושגי מוטיבציה – 1. לקשר בין ביולוגיה להתנהגות – יש לנו מנגנונים פנימיים מורכבים המווסתים את תפקוד הגוף ועוזרים לנו לשרוד. מצבים פנימיים של חסך מעוררים תגובות גופניות המניעות אותנו לפעול כדי להחזיר לגוף את שיווי המשקל שלו. 2. להסביר שונות התנהגותית- פסיכולוגים משתמשים בהסברי מוטיבציה כאשר אי אפשר לתלות את השונות בתפקודם של בני אדם בהבדלים ביכולת, במיומנות באימון או במזל. 3. להקיש על מצבים פרטיים מתוך התנהגויות פומביות – פסיכולוגים והדיוטות כאחד נוטים לעבור מצפייה בהתנהגות כלשהי למסקנה על סיבה פנימית מסוימת שגרמה להתנהגות זו. 4. לייחס אחריות לפעולות – מקובל להפחית ממידת אחריותם של בני אדם במקרים כמו חוסר כוונה, כוחות חיצוניים חזקים משפיעים או סמים ואלכוהול. 5. להסביר התמדה על אף מצוקה – מדוע אורגניזם מבצע התנהגויות כאשר ייתכן כי קל יותר שלא לבצען.

מקורות המוטיבציה

דחפים ותמריצים – את התיאוריה שלפיה דחפים פנימיים הם המניעים התנהגויות חשובות רבות פיתח קלארק האל, על פיה דחפים הם מצבים פנימיים המתעוררים בתגובה על צרכיו הפיזיולוגים של בעל חיים. אורגניזמים שואפים לשמור על מצב של איזון, הומיאוסטזיס, במצבם הביולוגי. דחפים מתעוררים כאשר מחסור כלשהו מפר את האיזון ונוצר מתח. דחפים אלה מפעילים את האורגניזם לכיוון הפחתת מתח.  הפחתת מתח לא יכולה להסביר כל התנהגות מונעת. התנהגות מונעת גם על ידי תמריצים – גירויים חיצוניים או תגמולים, שאינם מתקשרים ישירות לצרכים ביולוגיים.

תיאוריית ההיפוך – מייק אפטר מציע את התיאוריה, לפיה יש ארבעה צמדים של מצבי מוטיבציית על. תיאוריה זו קיבלה את שמה כיוון שהיא חותרת להסביר מוטיבציה אנושית במונחי מעבר ממצב אחד למצב ההפוך לו. אנו שרויים תמיד באחד משני המצבים, אך לעולם לא בשניהם בו בזמן. (טבלה 11.1 – עמ' 563).

התנהגויות אינסטינקטיביות ולמידה – מקצת ההיבטים של התנהגותו של מין מסוים נשלטים על ידי אינסטינקטים, נטיות קיימות מראש החיוניות להישרדותו של המין. חלק מן המטען הגנטי של כל בעל חיים. בשנת 1890 הציג וויליאם ג'יימס את תפיסתו, שלפיה בני אדם נשענים, אפילו יותר מבע"ח, על התנהגויות אינסטינקטיביות, אשר נועדו לשרת מטרות או תפקידים חשובים בהסתגלותו של האורגניזם לסביבתו. ע"פ זיגמונד פרויד, ישנם שני סוגי אינסטינקטים: של חיים ושל מוות. דחפים אינסטינקטיביים מכוונים אנרגיה נפשית לסיפוק צרכים גופניים. כאשר אי אפשר לפרוק אנרגיה זו, נוצר מתח. מתח דוחף אנשים לפעולות שיפחיתו אותו. הוכחות ביהביוריסטיות אמפיריות ערערו את הרעיונות המוקדמים על אינסטינקטים, שלפיהן התנהגויות ורגשות חשובים הם נלמדים ולאו דווקא מולדים. אם תתבקשו להסביר או לנבא התנהגות של בעל חיים, יהיה עליכם לדעת פרטים על תולדות המין שלו, ועל ההיסטוריה האישית שלו.

ציפיות והגישה הקוגניטיבית למוטיבציה – פסיכולוגים משתמשים בניתוחים קוגניטיביים כדי לחקור את הכוחות המניעים מגוון התנהגויות אישיות וחברתיות. השפעתו המחזקת של התגמול יורדת לטמיון אם האדם אינו תופס כי התגמול הוא תוצאה של פעולותיו. ג'וליאן רוטר הציג בתיאוריית הלמידה החברתית שלו את חשיבותן של ציפיות בהנעת התנהגות. הסבירות שלפיה נעסוק בהתנהגות מסוימת נקבעת על ידי הציפייה שלנו להשיג מטרה.

מדרג הצרכים – אברהם מסלו ניסח תיאוריה שלפיה המניעים הבסיסיים יוצרים מדרג של צרכים (תרשים 11.1 עמ' 567) החל מהפרימיטיביים ביותר ועד למתקדמים ביותר. בתחתית המדרג נמצאים הצרכים הביולוגיים הבסיסיים כמו רעב וצמא. הבאים אחריהם הביטחון, ההיקשרות, הערכה. בראש המדרג נמצאים אנשים שבעים, מוגנים, אהובים ואוהבים, בטוחים חושבים ויצרים. אנשים אלו התעלו מעל לצרכים אנושיים בסיסיים בחיפוש אחר מיצוי הפוטנציאל שלהם במלואו, כלומר מימוש עצמי.

אכילה

הפיזיולוגיה של האכילה – כדי לווסת צריכת מזון ביעילות על האורגניזמים להיות מצוידים במנגנונים המסוגלים לבצע את המשימות האלה: 1. לאתר צורך פנימי במזון. 2.ליזום התנהגות אכילה ולארגן אותה. 3. לנטר את כמות המזון הנאכל ואת איכותו. 4. לגלות מתי נצרך מזון די הצורך ולעצור את האכילה.

תגובות היקפיות – ע"פ וולטר קאנון פעילות הקיבה בבטן ריקה היא הגורם היחיד לרעב. מחקרים מאוחרים יותר הראו כי התכווצויות בבטן אינן אפילו בגדר תנאי הכרחי לרעב. מחקרים מראים כי התנפחות הקיבה הנגרמת בעקבות אכילה גורמת לפרט להפסיק לאכול.

תגובות מרכזיות – כאשר נפגע ההיפותלמוס הגחוני –מדיאלי צרך בעל החיים כמות מזון גדולה יותר. כאשר היה התהליך ההפוך, וההיפותלמוס הצידי נפגע או נהרס, צרך בעל החיים פחות מזון. מודל המרכז הכפול – ההיפותלמוס הצידי נתפס כ"מרכז הרעב" ואילו ההיפותלמוס הגחוני מדיאלי כ"מרכז השובע". נתונים מאוחרים לא איששו תיאוריה זו. הרס ההיפותלמוס הגחוני מדיאלי עשוי, במידה מסוימת, להביא בעקבותיו הגזמה בתגובות רפלקס רגילות למזון. מקצת המידע החשוב ביותר שבו משתמשים ההיפותלמוס ים כדי לווסת אכילה מגיע ממחזור הדם: שני האותות הבסיסיים המעוררים אכילה מגיעים מן הקולטנים המנטרים את רמות הסוכר והשומן בדם. נוירוני היפותלמוס אחרים עשויים לגלות שינויים בחומצות השומן החופשיות וברמות האינסולין במחזור הדם, אשר משמשים את ההיפותלמוס הגחוני מדיאלי לעצור התנהגויות אכילה.

הפסיכולוגיה של האכילה

השפעת התרבות על האכילה – אנשים בעולם המערבי אוכלים לרוב שלוש ארוחות ביום בזמנים קבועים. זמני הארוחות נשענים על נורמות חברתיות יותר מאשר על אותות המגיעים מן הגוף. תזונה בריאה עלולה להיות מחוץ להישג ידם של אנשים בעלי אמצעים מוגבלים. מקצת המחסומים העומדים בפני אכילה בריאה נובעים מאילוצים כלכליים.

השמנה ודיאטת הרזיה- כדי לחשב את מדד מסת הגוף, מחלקים את משקל הגוף בריבוע הגובה. למה בני אדם מגיעים למשקל יתר? התשובה תמונה בחלקה ב"תורשה" ובחלקה ב"סביבה". לא לכל האנשים שיש להם משקל יתר יש אותו מבנה פסיכולוגי. על פי ג'נט פוליווי ופיטר הרמן, הממד הקריטי הוא אכילה מרוסנת לעומת אכילה לא מרוסנת. אכלנים מרוסנים מגבילים כל הזמן את כמות המזון שהם מרשים לעצמם לאכול. כל אחד יכול להיות אכלן מרוסן, בלא קשר למשקלו. כשנסיבות החיים גורמות להם לשחרר את הרסן הם נוטים להיכנע לתשוקה לאכול בהגזמה מזון עתיר קלוריות. בעלי משקל עודף רבים המדווחים כי הם כל הזמן בדיאטה, הם לרוב האכלנים המרוסנים.

הפרעות אכילה ודימוי גוף – קבוצת האנשים הנתפסים בעיני עצמם כבעלי משקל יתר גדולה מקבוצת האנשים בעלי משקל יתר במציאות. כאשר הפער בין תפיסת דימוי הגוף של אדם לבין משקלו הממשי גדול מדי, הוא עלול להימצא בסיכון ללקות בהפרעת אכילה. אנורקסיה נרבוזה מאובחנת כאשר אדם שוקל פחות מ85% ממשקלו המצופה, ועדיין מביע פחד מהשמנה. בולימיה נרבוזה – מאופיינת בהתקפי זלילה ובעקבותיהם פעולות לריקון הגוף מקלוריות עודפות באמצעות הקאה, צום, חומרים משלשלים ועוד. הלוקים במחלה עלולים להרעיב עצמם למוות. שיעור אנשים הלוקות בשתי מחלות אלה גבוה פי עשרה משיעור הגברים. נטייה מוקדמת להפרעות אכילה עשויה לעבור בתורשה. נשים לבנות נמצאות בסיכון גדול יותר מן הנשים האפרו אמריקניות ללקות בהפרעות אכילה. נשים לומדות נוטות לסבול מאנורקסיה או מבולימיה יותר מנשים שאינן לומדות.

התנהגויות מיניות – התנהגויות מיניות מבחינה ביולוגית נחוצות לרבייה ותו לא. פוטנציאל ההנאה מעניק להתנהגויות מיניות כוח מניע מעל ומעבר לצורך ברבייה. תרבויות קובעות נורמות או סטנדרטים להתנהגות מינית או למה שמצופה ממנה.

התנהגויות מיניות בבעלי חיים – המוטיבציה העיקרית להתנהגויות מיניות בבעלי חיים היא התרבות. על שני המינים לתאם את אופן פעולתם כדי שהזרע והביצית ייפגשו בתנאים ראויים והתוצאה תהיה התעברות. בעלי חיים מוכנים להזדווגות בעיקר בתגובה לזרם ההורמונים הנמצא בבקרת בלוטת יותרת המוח ומופרש מבלוטות המין (זכרים – אנדרוגנים). הזכרים מוכנים להזדווגות כמעט בכל עת. אצל נקבות ההורמון (אסטרוגן) משוחרר לפי מחזורי זמן קבועים של ימים או חודשים, או לפי חילופי העונות. עוררות מינית מקורה, לעיתים קרובות, בגירויים בסביבה החיצונית. מגע, טעם וריח יכולים גם הם לשמש תמריצים חיצוניים לעוררות מינית (פרומונים).

עוררות מינית ותגובה מינית בקרב בני אדם – להורמונים יש תפקיד חשוב בבקרה על מחזורי הביוץ והווסת של נשים, אך הבדלים אישיים ברמת ההורמונים שלהם, אינם מנבאים את תדירות הפעילות המינית או את איכותה. בקרב הגברים הטסטוסטרון נחוץ לעוררות מינית ולתפקוד מיני, אך שוני אינו קשור לתפקוד המיני. עוררות מינית אנושית היא מצב מוטיבציה של התרגשות ומתח בעקבות תגובות פיזיולוגיות וקוגניטיביות לגירויים ארוטיים. על פי מחקר של וויליאם מסטרס ווירג'יניה ג'ונסון: 1. לגברים ולנשים יש דפוסי תגובה מינית דומים. 2.  על אף שסדר השלבים של התגובה המינית דומה, נשים מראות שונות גדולה יותר, מגיבות לאט יותר אך לעיתים קרובות נשארות במצב עוררות זמן ממושך יותר. 3. נשים מסוגלות להגיע לאורגזמות מרובות מאשר הגבר. 4. אין קשר בין תפקוד מיני לגודל הפין. ישנם ארבעה שלהים במחזור התגובה המינית: שלב הריגוש, שלב המישור, שלב האורגזמה ושלב הרגיעה. המקור לבעיות בתגובה המינית הוא לרוב פסיכולוגי.

האבולוציה של התנהגויות מיניות – פסיכולוגים, אנשי הגישה האבולוציונית, חקרו את הרעיון שלפיו התפתחו בקרב גברים ונשים אסטרטגיות שונות המונחות בבסיס התנהגותם המינית. הבעיה הבסיסית העומדת בפני בעל חיים ממין זכר היא הגדלה עד למקסימום של מספר הצאצאים שהוא מעמיד, אך הבעיה העומדת בפני הנקבה היא למצוא זכר איכותי כדי להבטיח את לידת הצאצא הטוב והבריא ביותר ממאגר הביציות המוגבל שלה. גברים ונשים פיתחו אסטרטגיות, רגשות מוטיבציות שונות של הזדווגות לטווח קצר  לעומת הזדווגות לטווח ארוך. האסטרטגיה של זכר, לפתות נשים רבות יותר ככל האפשר ולנטוש אותן היא אסטרטגיה קצרת טווח. אסטרטגיה של זכר להישאר נאמן לנקבה ולהשקיע בצאצא היא ארוכת טווח. אסטרטגיה של נקבה למשוך אליה זכר נאמן שיישאר לצידה ויעזור בגידול הילדים היא אסטרטגיה ארוכת טווח. אסטרטגיה של נקבה להשיג משאבים או גברים ממעמד גבוה היא קצרת טווח.

נורמות של התנהגות מינית – במרוצת השנים חלו שינויים בנורמות ההתנהגות המינית: לדוגמא, זמינות הגלולה למניעת היריון אפשרה לנשים חופש מיני רב יותר, הופעת הוויאגרה אפשרה לגברים להאריך את שנות פעילותם המינית. תרבויות שונות מגדירות טווחי התנהגות שונים הנתפסים כהולמים את ביטויי הדחפים המיניים. תסריטים של התנהגות מינית הם "תכניות" שפרטים בחברה מסוימת לומדים בנושא תגובתיות מינית. "תכניות" אלה כוללות הנחיות לא כתובות כיצד לפעול, מתי, היכן ואיך לעשות זאת, עם מי ומדוע. חוקרים גילו לעיתים קרובות עניין בהבנת נטילת סיכונים מיניים: הסבירות שגברים, יותר מנשים, יעסקו בהתנהגויות מסוכנות גדולה יותר. (עמ' 591).

הומוסקסואליות – הומוסקסואליות והטרוסקסואליות נובעות מכוחות מוטיבציה דומים. כל זמן שעוינות חברתית מכוונת כלפי מימוש התשוקה ההומוסקסואלית, לא יהיה אפשר לקבל אומדנים מדויקים לגמרי על היקף ההומוסקסואליות

הומוסקסואליות – סביבה ותורשה – על פי עדויות מחקר, בהעדפה מינית קיים מרכיב גנטי. מחקרים על הומוסקסואלים ולסביות כאחד הראו, כי שיעורי ההתאמה גבוהים במידה ניכרת בקרב תאומים מונוזיגוטים מאשר בקרב תאומים דיזיגוטים. על פי דריל בם הביולוגיה אינה משפיעה על העדפה מינית, אך נודעת לה השפעה בהשפיעה על מזגם של ילדים צעירים ועל פעילויותיהם: תחושה של חוסר הידמות לאחרים בני אותו המין מובילות לידי עוררות רגשית; עם הזמן, עוררות זו משנה צורה והופכת למשיכה מינית.

חברה והומוסקסואליות – חוקרים טבעו את המושג הומופוביה לתיאור עמדות שליליות ביותר נגד הומוסקסואלים. מרבית ההומוסקסואלים מגיעים לכלל הכרה, כי המוטיבציה שלהם ליחסים עם בן אותו המין מתרחשת בסביבה עוינת של הומופוביה חברתית. בני אדם רבים נעשים מודעים לנטייתם ההומוסקסואלית בזמן שעליהם עדיין לתפקד בסביבות בתי הספר המפגינות עוינות. דחייה הורית מתקשרת לעליה במספר נטיות ההתאבדות. מבחינה פסיכולוגית ההומופוביה מעיקה על רוב ההומוסקסואלים יותר מן ההומוסקסואליות עצמה. נכונותם של הומוסקסואלים ולסביות "לצאת מן הארון" עשויה להיות צעד ראשון לקראת הפחתת העוינות החברתית.

מניע ההישג

צורך בהישג – כבר ב-1938 הניח הנרי מורי כי קיים צורך בהישג השונה בעצמתו מאדם לאדם. דיוויד מקל'ללנד פיתח שיטה מיוחדת למדידת צורך זה ונעזר בפנטזיות של המשתתפים במחקריו. (מבחן התפסת הנושא) מתוך תשובות המשתתפים על סדרת התמונות הוא פיתח מדדים של צרכים אנושיים אחדים, לרבות הצורך בכוח, בהשתייכות ובהישג. בעלי צורך גבוה בהישג מפסיקים מטלה בשלב מוקדם למדי אם גרמו להם לתפוס אותה כקשה. למעשה, מה שמאפיין בעלי צורך גבוה בהישג הוא הצורך ביעילות – הצורך להגיע לאותה תוצאה בפחות מאמץ.

ייחוס סיבות להצלחה ולכישלון – מכוונות למקור השליטה – התפיסה שלפיה תוצאות הפעולה תלויות במה שאנחנו עושים. מכוונות למקור שליטה פנימי או חיצוני. ייחוסים הם שיפוטים לגבי הגורמים לתוצאות, אשר יכולים להשפיע על רמת המוטיבציה.יציבות לעומת חוסר יציבות: באיזו מידה גורם סיבתי הנו ספציפי מאוד, או שמה הוא כללי וחל על מצבים מגוונים? חוקרים הראו, כי הדרך שבה אנשים מסבירים לעצמם אירועים בחייהם עשויה להפוך לסגנון ייחוס שיימשך כל החיים. הדרך שבה אתם נוטלים אחריות על הצלחותיכם ועל כישלונותיכם יכולה להשפיע על המוטיבציה שלכם, על מצב רוחכם ואפילו על היכולת לבצע כהלכה משימות שונות. סגנון ייחוס פסימי: ההתמקדות היא בסיבות הפנימיות לכישלון. סגנון ייחוס אופטימי: רואה בכישלון תוצאה של סיבות חיצוניות ושל אירועים לא יציבים, משתנים וספציפיים. אופטימיסטים זוקפים לזכותם את כל הגורמים להצלחה – אישיים, פנימיים, יציבים, כלליים. פסימיסטים לעומתם מייחסים את הצלחתם לגורמים חיצוניים, בלתי יציבים, כללים או ספציפיים.

עבודה ופסיכולוגיה ארגונית – פסיכולוגים ארגוניים חוקרים היבטים שונים של יחסי אנוש, ועשויים לעזור בגיוס עובדים, במיונם ובהכשרתם. על פי תיאוריית הציפיות, עובדים מונעים כאשר הם מצפים כי המאמץ והביצוע שלהם בעבודה יניבו את התוצאות המיוחלות.