02/06/11

מבוא לפסיכולוגיה - פרק 12 - רגש, עקה ובריאות


פרק 12- רגש, עקה ובריאות
רגשות הם מיסודות ההתנסות האנושית. הם מעשירים את האינטראקציה שלנו עם בני אדם ועם הטבע, ומעניקים משמעות לזיכרונותינו.

רגשות – פסיכולוגים בני זמננו מגדירים רגש כדפוס מורכב של שינויים גופניים ונפשיים, בהם עוררות פיזיולוגית, הרגשות, תהליכים קוגניטיביים, ביטויים גלויים לעין ותגובות התנהגותיות ספציפיות על מצב הנתפס כבעל חשיבות אישית. התהליכים הקוגניטיביים המתקשרים אל ההרגשה הם פירושים, זיכרונות וציפיות, המאפשרים לכם לתייג את המצב כשמח. מצבי רוח הם לעיתים קרובות בעלי עוצמה פחותה, ועשויים להימשך ימים אחדים. לעיתים קרובות אין קשר בין מצב הרוח לאירוע המעורר אותו.

רגשות בסיסיים ותרבות – דארווין האמין שרגשות מתפתחים לצד היבטים חשובים אחרים של מבנים ותפקודים אנושיים ולא אנושיים. דארווין ראה ברגשות מצבים מנטאליים מובחנים, העוברים בירושה, שנועדו לטפל בסוג מסוים של מצבים חוזרים ונשנים בעולם.

האם מקצת התגובות הרגשיות הן מולדות? – אם הגישה האבולוציונית הייתה נכונה, היינו מצפים למצוא תגובות רגשיות דומות בקרב ילדים בכל העולם. סילבן טומקינס הצביע על העובדה שבלא למידה מוקדמת, תינוקות מגיבים לקולות חזקים בפחד או בקשיי נשימה. מחקר בין תרבותי אישש את הציפייה שלפיה תגובות רגשיות מסוימות דומות מאוד בקרב ילדים מתרבויות השונות ביותר זו מזו. ממצאים אלה מלמדים, כי כבר בגיל צעיר מאוד התרבות פועלת על תגובות רגשיות מולדות ומשפיעה עליהן.

האם הבעות רגש הן אוניברסאליות? – פול אקמן טוען כי כל בני האדם חולקים אותה שפת פנים. אופן הבעת רגשות בסיסיים דומה בקרב בני אדם באשר הם – בלא הבדל תרבות, גזע, מין או השכלה – ויש ביכולתם לזהות את מצבי הרגש שאחרים חווים מתוך פענוח ההבעות שעל פניהם. אקמן ועמיתיו לא טענו, כי כל הבעות הפנים הן אוניברסאליות או שתרבויות מביעות את הרגשות באותו אופן.

תיאוריות של רגש

הפיזיולוגיה של הרגש – עמודים 618-620. ייתכן כי לגברים ולנשים יש נטייה ביולוגית מולדת להגיב באופן שונה על אירועים רגשיים.

התיאוריה של ג'יימס ולנגה על תגובת הגוף – מצבי הרגש נובעים ממשוב גופני, תפיסת גירוי גורמת לעוררות אנטומית ולפעולות גופניות נוספות, המובילות לחוויה של רגש ייחודי.

התיאוריה של קנון ובארד על תהליכים עצביים מרכזיים – פעילות האיברים הפנימיים איננה רלוונטית לחוויית הרגש. קיומו של הגש מחייב תיווך של המוח בין הקלט – הגירוי, לבין הפלט- התגובה. תגובות של איברים פנימיים אינן ראשונות ברצף הרגש. גירוי מעורר רגש מביא לשתי תוצאות המתרחשות בו בזמן וגורמות הן לעוררות גופנית באמצעות מערכת העצבים הסימפתטית, הן לחוויית הרגש הסובייקטיבית באמצעות הקורטקס.

תיאוריות הערכה קוגניטיבית של רגש-  לפי סטנלי שכטר חוויית הרגש היא תוצאה משותפת של עוררות פיזיולוגית ושל הערכה קוגניטיבית, ושני החלקים נחוצים כדי שיתרחש רגש. ריצ'רד לזרוס גורס כי "אי אפשר להבין חוויה רגשית אך ורק במונחים של מה שמתרחש בתוך האדם או במוחו, אלא היא צומחת גם מתוך יחסי הגומלין הנמשכים עם הסביבה, שאותם מעריכים". הערכה מתרחשת, לעיתים קרובות, בלא מחשבה מודעת. גישה זו נקראת תיאוריית ההערכה הקוגניטיבית של רגש. היו שקראו תיגר על היבטים מסוימים בתיאוריית ההערכה הקוגניטיבית" פרשנותן של מקצת החוויות, הרגשיות לפחות, אינה בהכרח דורשת הערכה. זאת ועוד, התנסות בעוררות רבת עוצמה, אינה מובילה למצב ניטראלי בלתי מובחן, כמו שמציעה התיאוריה.

תפקידי הרגש

מוטיבציה וקשב – רגשות מספקים, לעיתים קרובות, גורם מניע לפעולה. רגשות שעצמים חוללו עוזרים למקד קשב בפרטים חזותיים מדויקים.

תפקידים חברתיים של רגשות – רגשות משרתים את התפקיד הרחב של הסדרת יחסי הגומלין החברתיים. לרגשות שאנו חווים השפעה ניכרת על האופן שבו אנו מתפקדים במצבים חברתיים. מחקרים מצביעים גם על השפעתם של רגשות שונים על עידוד התנהגות פרו חברתית: כשנגרמת לבני אדם הרגשה טובה, גדלה הסבירות שיעסקו במגוון התנהגויות מסייעות. כשגרמו למשתתפים במחקר לחוש אשמה בשל מעשה רע, גדלה הסבירות שיתנדבו לסייע בעתיד. כאשר אנשים נזכרו במקרים שבהם סירבו לעזור לאחר, השתנה מצב רוחם ונעשה שלילי יותר.

השפעות רגשיות על תפקוד קוגניטיבי – חוקרים הראו כי מצבי רגש יכולים להשפיע על למידה, זיכרון, שיפוט חברתי ויצירתיות. לפי המודל של גורדון באואר, כשאדם חווה רגש נתון במצב מסוים, הרגש מאוחסן בזיכרונו לצד אירועים הממשיכים להתקיים, כחלק מאותו ההקשר. עיבוד תואם מצב רוח מתרחש כאשר אדם נעשה רגיש באופן סלקטיבי לעיבוד מידע ולשליפתו בהתאם למצב רוחו העכשווי. זיכרון תלוי מצב רוח מתייחס לנסיבות שבהן אדם מוצא, כי קל יותר להיזכר במידע כאשר מצב רוחו בעת השליפה תואם את מצב רוחו כאשר שמר את המידע בזיכרון לראשונה. אנשים במצב רוח טוב נוטים להיזכר ביותר אירועים נעימים בחייהם מאשר אנשים השרויים במצב רוח מדוכדך. חוקרים הראו בעקביות, כי רגש חיובי –מצב רוח נעים- מביא לחשיבה ולפתרון בעיות יעילים ויצירתיים יותר.

מצב העקה בחיינו – האם מצבנו היה טוב יותר בלא עקה? חיים בלי עקה הם נטולי אתגרים, אין בהם קשיים המצריכים התגברות, אין נושאים חדשים להשתלט עליהם ואין סיבות לחדד את המחשבה או לשפר את היכולות. עקה היא דפוס התגובות של אורגניזם לאירועי גרייה המפרים את האיזון שלו ומפריעים ליכולתו להתמודד. גורם עקה הוא אירוע גרייה התובע מן האורגניזם תגובת הסתגלות כלשהי. בני אדם נוטים לקשר עקה למצוקה ולהניח, כי כל עקה היא רעה. ואולם, אנו חווים גם עקה חיובית.

תגובות עקה פיזיולוגיות – מצבי עוררות חולפים כאלה, שיש בהם על פי רוב דפוסים ברורים של נקודות התחלה וסיום, הם דוגמאות לעקה אקוטית. עקה כרונית היא מצב של עוררות מתמשכת לאורך זמן, שבו התביעות מן הפרט נתפסות בעיניו כגדולות מן המשאבים הפנימיים והחיצוניים העומדים לרשותו לצורך התמודדות.

תגובות חירום לאיומים אקוטיים (הצד הפיזיולוגי) – עמ' 632.

תסמונת הסתגלות כללית ועקה כרונית – לפי תיאוריית העקה של הנס סלייה, סוגים רבים של גורמי עקה יכולים לעורר תגובה דומה או תגובה גופנית כללית. האורגניזם חייב לשמר, או להשיג מחדש, שלמות ותחושת רווחה באמצעות השבת האיזון, ההומיאוסטזיס. סלייה תיאר את התגובה לגורמי עקה כתסמונת הסתגלות כללית. תגובות אזהרה הן תקופות קצרות של עוררות גופנית, המכינות את הגוף לפעילות נמרצת. אם גורם העקה מתמשך, הגוף נכנס לשלב ההתנגדות – מצב של עוררות מתונה. אם גורם העקה נמשך, האורגניזם נכנס לשלב של אפיסת כוחותכשהגוף נמצא במצב עקה כרוני, הייצור המוגבר של "הורמוני עקה" מסכן את שלמותה של המערכת החיסונית. חולי הינו תגובה בלתי נמנעת לעקה.

תגובות עקה פסיכולוגיות- תגובותינו הפיזיולוגיות לעקה הן אוטומטיות, צפויות וטבועות בנו מראש ובאופן רגיל אין לנו כל שליטה מודעת עליהן.

אירועים מרכזיים בחיים – בקרב רבים, שינויים מרכזיים בחיים הם מקור לעקה. כשאנו מנסים לקשר בין עקה לבין שינויים בחיינו, עלינו להביא בחשבון את השינויים החיוביים והשליליים כאחד. (טבלה 12.2 עמ' 637).
אירועים טראומטיים – אירוע שלילי שהוא גם בלתי נשלט, בלתי צפוי או דו משמעי גורם לעקה רבה במיוחד. תנאים אלה נכונים במיוחד במקרים של אירועים טראומטיים. הפרעת עקה פוסט טראומטית – תגובת עקה שבה בני אדם סובלים מחוויה מחודשת, חוזרת ונשנית, של האירוע הטראומטי המופיעה לדוגמא בצורת הבזקים לאחור או סיוטי לילה.

גורמי עקה כרוניים – הבחנו בין גורמי עקה אקוטיים, שיש בהם נקודות התחלה וסיום ברורות, לבין גורמי עקה כרוניים – מתמשכים לאורך זמן. בקרב רבים מתעוררת עקה כרונית עקב תנאי החברה והסביבה. רמות גובות של עקה כרונית מחבלות בביצוע הקוגניטיבי של ילדים.

טרדות היום יום – הסתמן קשר ברור בין הטרדות לבין בעיות בריאות: ככל שהטרדות המדווחות היו תכופות יותר ובעלות עצמה רבה יותר כך גם הייתה הבריאות, הנפשית והגופנית כאחת, לקויה יותר. ככל שטרדות היום יום פוחתות, רמת הרווחה הנפשית עולה. בקרב רבים חוויות היום יום החיוביות מאזנות את הטרדות. אם ברצוננו לנבא את מסלול חייכם לפי טרדות היום יום שלכם, עלינו גם לקבל מושג כלשהו על הנאותיכם.

התמודדות עם עקה – התמודדות היא תהליך הטיפול שלנו בדרישות פנימיות או חיצוניות, הנתפסות בעינינו כמאמצות או ככאלה שמשאבינו אינם יכולים לספקן. התמודדות יכולה להיות מורכבת מתגובות התנהגותיות, רגשיות או מוטיבציוניות, וכן ממחשבות.

הערכת עקה- הצעד הראשון שלנו להגדיר באיזה מובן מצבים אלה הנם בעצם מעוררי עקה. הערכה קוגניטיבית היא הפירוש הקוגניטיבי של גורם עקה והערכתו. יש אירועים שיש בהם משום גורם עקה של ממש לאנשים מסוימים ולא לאחרים, שכן יש דרכים שונות להגדיר גורמי עקה פוטנציאליים. הגדרה זו תלויה בנסיבות החיים האישיות שלנו. ריצ'רד לזרוס הבחין בשני שלבים בהערכה הקוגניטיבית של דרישות. הערכה ראשונית מתארת הערכה התחלתית של חומרת הדרישה. לאחר החלטה שלפיה יש לעשות מעשה מתחיל ההערה המשנית. אנו אומדים את המשאבים האישיים והחברתיים הזמינים לטיפול בנסיבות העקה ושוקלים את אפשרויות הפעולה הנדרשות. משתנים מתווכי עקה הם אותם המשתנים המשנים את השפעתם של גורמי עקה על תגובת העקה. הם מסננים או משנים את השפעתם הרגילה של גורמי עקה על תגובות הפרט.

סוגי תגובות התמודדות – התמודדות יכולה לבוא בצורת התמודדות מקדימה. צפיית מצב עקה מראש מביאה לידי מחשבות והרגשות רבות אשר, כשהן לעצמן, עלולות לגרום עקה. שתי דרכים עיקריות להתמודדות: המטרה היא התמודדות ישירה עם הבעיה – התמודדות מכוונת בעיה, או שהמטרה היא להפחית את האי נוחות המתקשרת לעקה – התמודדות מכוונת רגש. גרומי עקה ניתנים לשליטה – גורמי העקה שניתן לחסלם או לשנותם באמצעות פעולותינו. השימוש בגישה מכוונת רגש יעילה יותר לניהול השפעתם של גורמי עקה שאינם ניתנים לשליטה. מצבכם יהיה טוב יותר אם יהיו ברשותכם אסטרטגיות מרובות שיעזרו לכם להתמודד במצבי עקה. ממחקר שהתמקד בסוגי מיומנויות התמודדות שרכשו בני אדם גמישים וכיצד רכשו אותם עלה, כי ילדים המגלים גמישות גודלו על ידי הורים תומכים בעלי מיומנויות הוריות טובות.

אסטרטגיות קוגניטיביות של שינוי – אחת הדרכים שבאמצעותן נוכל להתאים את עצמנו לעקה היא שינוי הערכת גורמי העקה והקוגניציות התבוסתניות לגבי אופן ההתמודדות שלנו עימה. עלינו למצוא דרך אחרת לחשוב על מצב נתון, על תפקידנו בו ועל הייחוסים הסיבתיים שאנו עושים כדי להסביר תוצאות בלתי רצויות. שתי הדרכים: הערכה מחדש ובניה מחדש. אנשים שולטים חלקית בחוויית העקה שלהם באמצעות האופן שבו הם מעריכים אירועים בחייהם. ללמוד כיצד לחשוב באופן שונה על גורמי עקה מסוימים, לתייג אותם אחרת או לדמיין אותם בהקשר פחות מאיים, הן צורות של הערכה קוגניטיבית שבכוחן להפחית עקה. דונלד מייכנבאום (חיסון נגד עקה) שלב ראשון – פיתוח מודעות, שלב שני – התנהגויות חדשות, שלב שלישי – מעריכים את תוצאות ההתנהגות החדשות (עמ' 647). שליטה נתפסת – אמונה שלפיה יש בכוחנו לשנות את מהלכם של אירועים וחוויות או את תוצאותיהם.

תמיכה חברתית כמשאב התמודדות – תמיכה חברתית משמעה המשאבים שאחרים מספקים. ישנה תמיכה רגשית, תמיכה מעשית ותמיכה באמצעות מידע. מחקרים רבים מצביעים על כוחה של התמיכה החברתית במיתון הפגיעות לעקה. כאשר יש לנו למי לפנות ההתמודדות קלה יותר. חוקרים מנסים לזהות את סוגי התמיכה התועלתיים ביותר במקרים ספציפיים בחיים. ההתאמה בין סוג התמיכה שהפרט זקוק לה לבין סוג התמיכה שהוא מקבל היא חשובה ביותר. חוקרים גם מנסים לקבוע באילו מקרים מקורות התמיכה מגבירים את החרדה.

תוצאות חיוביות של עקה – מטרתה של הפסיכולוגיה החיובית היא לספק לבני אדם את הידע ואת המיומנות שיאפשרו להם לחוות חיים מלאי סיפוק. עקה חיובית – חוויית ההתרגשות והחרדה – היא פעמים רבות מניע חיובי. אפשר לחוות תוצאות חיוביות וצמיחה אישית מאירועים שליליים ביותר. יכולתם של בני אדם לתפוס את התועלת באירועים שליליים מסייעת לתהליך ההערכה מחדש. יש החווים צמיחה פוסט טראומטית – שינוי פסיכולוגי חיובי: אפשרויות חדשות, קשר לזולת, עצמה אישית, הערכת החיים ושינוי רוחני. לא כל מי שחווה טראומה יחווה גם צמיחה פוסט טראומטית.

פסיכולוגיה רפואית – ההכרה בחשיבות גורמים פסיכולוגיים וחברתיים בבריאות הניחה את היסודות לצמיחת תחום חדש – פסיכולוגיה רפואית – ענף בפסיכולוגיה המיוחד להבנת הדרך שבגינה בני אדם נשארים בריאים, מדוע הם נעשים חולים, וכיצד הם מגיבים כאשר הם נעשים חולים. בריאות – אין הכוונה רק להיעדר פציעה או מחלה, אלא למידה שבה כל מרכיבי הגוף פועלים יחד.

המודל הביו –פסיכו –חברתי של בריאות

מנהגי בריאות מסורתיים – מחלה של כל אחד מבני השבט איננה נתפסת כאחריותו הבלעדית אלא כדיסהרמוניה רחבה יותר שיש לתקנה באמצעות טקסי ריפוי שבהם משתתפים בני השבט.

לקראת מודל ביו –פסיכו –חברתי – חשיבה מדעית מערבית מודרנית נשענת כמעט לחלוטין על מודל ביו רפואי, המבוסס על תפיסה דואלית של גוף ונפש. הרפואה מטפלת בגוף הפיזי בנפרד מן הנפש. הנפש חשובה רק לרגשות ולאמונות ואין הרבה בינה לבין ממשות הגוף. עם הזמן התחילו חוקרים לתעד סוגים של יחסי גומלין, ההופכים את המודל הזה לבלתי שמיש. המודל הביו –פסיכו –חברתי מקשר את בריאותנו הגופנית למצבנו הנפשי ולעולם סביבנו. בריאות מיטבית מאגדת היבטים גופניים, אינטלקטואליים, רגשיים, רוחניים, חברתיים וסביבתיים של חיינו.

שיפור הבריאות – פירושו פיתוח אסטרטגיות כלליות וטקטיקות ייחודיות להסרת הסיכון שבני אדם יחלו, או להפחתתו. ב-1900 היו מחלות מידבקות הסיבה העיקרית למוות. חוקרים השואפים לתרום למגמה המכוונת לשיפור איכות החיים חייבים לנסות להפחית את מקרי המוות המתקשרים לגורמי סגנון חיים.

עישון – ל438 אלף בני אדם מתים מדי שנה ממחלות הקשורות לעישון. פסיכולוגים רפואיים מנסים להבין מדוע בני אדם מתחילים לעשן, וכיצד לסייע להם להפסיק. אחד מטיפוסי האישיות הנקשר להתחלת עישון נקרא בשם מחפש ריגושים, הנוטה לעסוק יותר מהשאר בפעילויות מסוכנות. חוקרים זיהו את השלבים העוברים אנשים הרוצים להפסיק לעשן (657). אפשר להכין תוכניות הדוחפות מעשנים במעלה סולם המוכנות, כמו טיפול באמצעות תחליף ניקוטין או צורות דומות.

איידס – כשל חיסוני נרכש, התוקף את תאי הדם הלבנים והורס את מערכת החיסון, ויכולת הגוף להילחם במחלות נחלשת. מרבית הלוקים בנדיף אך לא חולים, חיים בעקה מתמשכת מחשש שהמחלה תתפרץ. אין תרופה או חיסון לאיידס. הדרך להידבק היא דרך מחזור הדם – מזרקים או מגע מיני. התערבויות מוצלחות בטיפול באיידס מצריכות שלושה מרכיבים: מידע, מוטיבציה ומיומנות התנהגותית. (659).

טיפול

דבקות בתוכנית טיפול – חולים מטופלים, לעיתים קרובות, באמצעות תכנית טיפול. חוסר היכולת להתמיד בטיפול היא אחת הבעיות החמורות ביותר בטיפול הרפואי. מקצת המטופלים קשובים מאוד לכל ההיבטים של מחלתם – מנטרים חזקים. מנטרים חלשים נוטים פחות להתמקד במחלתם. הנתונים מראים כי מיקוד יתר במחלה עלול להציג אותה כחמורה יותר מכפי שהיא במציאות, ולכן חשוכת מרפא, באופן המרפה את ידיהם של המטופלים מלנקוט את הפעולות הנחוצות. מטופלים מרוצים יותר מן הטיפול בהם כשהם מאמינים כי יעילותו עולה על המחירים הכרוכים בו.

גיוס התודעה לריפוי הגוף – להרפיה באמצעות מדיטציה יש שורשים עתיקי יומין במקומות שונים בעולם. גוברות ההוכחות שלפיהן הרפיה מלאה היא תגובה רבת עצמה נגד עקה. תגובת הרפיה היא מצב שבו מתח השרירים, פעילות קליפת המוח, קצב הלב ולחץ הדם פוחתים והנשימה מואטת. הפעילות החשמלית במוח פוחתת וכמות הקלט למערכת העצבים המרכזית יורדת. ארבעה תנאים להרפיה: 1. סביבה שקטה, 2. עיניים עצומות, 3. תנוחה נוחה, 4.אמצעי לחזרה מנטאלית. ביופידבק היא טכניקה לוויסות עצמי, אשר ניל מילר היה החלוץ שלה. הליך הביופידבק גורם לפרט להיות מודע לתגובות שהן בדרך כלל חלשות או פנימיות, באמצעות מתן אותות חיצוניים ברורים.

פסיכו –נוירו –אימונולוגיה – מצבים פסיכולוגיים עשויים להשפיע על המערכת החיסונית. לגורמי עקה יש השפעה עקבית על יכולתה של המערכת לתפקד ביעילות. חוקרים שואפים להבין כיצד משפיעה התודעה על המערכת החיסונית כדי שיוכלו לגייס כוח זה להאטת מחלות קשות.

השפעות פסיכולוגיות על תוצאות רפואיות – חוקרים פיתחו תוכניות להתמודדות עם עקה ומקווים כי תוכניות אלה יספקו למטופלים משאבי התמודדות שיסייעו להם לשנות את תוצאות מחלתם. ג'יימס פנבייקר ועמיתיו הראו כי לדיכוי מחשבות והרגשות המתקשרות לטראומות אישיות וכדומה יש השלכות הרסניות על הבריאות הנפשית והגופנית. דיכוי הוא עבודה פסיכולוגית קשה המחבלת במנגנוני ההגנה של הגוף מפני מחלות. שחרור מביא בעקבותיו לעיתים קרובות שיפור בריאותי שבועות וחודשים מאוחר יותר.

אישיות ובריאות – בני אדם מסוימים נוטים "להסתער" על החיים ואילו אחרים מתנהלים בקצב רגוע יותר, מה שמשפיע על בריאותם. דפוס התנהגות A תחרותיות ושאפתנות מוגזמת, תוקפנות, חוסר סבלנות, קוצר רוח ועוינות. דפוס התנהגות B פחות תחרותיים, פחות עוינים וכו'. תכונת האישיות הרעילה ביותר היא עוינות, אשר משפיעה פיזית ופסיכולוגית. חוקרים התחילו ליישם טיפולים התנהגותיים להפחתת עוינות. בני אדם אופטימיים המייחסים כישלון לגורמים חיצוניים חווים רווחה נפשית, פחות חולי וחייהם ארוכים ובריאים יותר.

שחיקה בעבודה ומערכת הבריאות – כריסטינה מסלק – טבעה את המושג "שחיקה" העקה הרגשית המסוימת שבה מתנסים עובדי רפואה ורווחה. שחיקה בעבודה היא תסמונת המאופיינת בתשישות רגשית, בדה פרסונליזציה ובתחושת הישג עצמי מופחתת. הם מאבדים את תשומת הלב והדאגה למטופלים בהם הם מטפלים באופן מכני ולא אנושי. הם אינם מרוצים מעצמם וחשים כישלון. השחיקה מגיעה כיום לרמות גבוהות יותר מאי פעם, מה שנגרם מכמות המטופלים לעומת כמות העובדים ועבודה של שעות רבות. הפתרונות: העלאת מספר המטפלים וצמצום שעות העבודה.

לחיי הבריאות! (לקרוא עמ' 669)

‏5 תגובות:

  1. שלום רב ותודה רבה,
    בבקשה אם ניתן לעלות את פרק 13 גם אני צריכה את הסיכום באופן בהול .... שוב תודה האתר מדהים !!!! תודה ענקית :)))))

    השבמחק
  2. תודה על הסיכומים המעולים
    מדוע אין סיכום של פרק 3? פרק כל כך גדול וקשה :/

    השבמחק
  3. תודה רבה על הסיכום, חסכת לי קריאה של 60 עמודים :)

    השבמחק