19.5.2011

מבוא לפסיכולוגיה - פרק 10 - התפתחות האדם במהלך החיים


פרק 10 – התפתחות האדם במהלך החיים

פסיכולוגיה התפתחותית היא תחום בפסיכולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הפיזי והפסיכולוגי מרגע ההתעברות ובמשך כל החיים. משימתה של הפסיכולוגיה ההתפתחותית לגלות כיצד אורגניזמים משתנים במרוצת הזמן ומדוע, וכן לתעד את ההתפתחות ולהסבירה. הנחת היסוד היא כי תפקוד מנטאלי, קשרים חברתיים והיבטים חיוניים אחרים של הטבע האנושי מתפתחים ומשתנים לאורך מחזור החיים כולו. (שלבים בהתפתחות חיי האדם 10.1 עמ' 489)

חקר ההתפתחות – כשאנו מתארים התפתחות, אנו ממשיגים אותה במונחים של שינוי. שינוי כרוך על פי רוב בפשרות. אין לראות בהתפתחות תהליך סביל. שינויי התפתחות רבים תובעים מהאדם מעורבות פעילה בסביבתו. מחקרים נורמטיביים חותרים לאפיון של גיל מסוים או של שלב התפתחות מסוים. נתונים אלה מספקים נורמות, אמות מידה של התפתחות או של הישגים המבוססות על תצפיות בבני אדם רבים. נורמות מאפשרות לפסיכולוגים להבחין בין גיל כרונולוגי – מספר החודשים או השנים מאז לידתו של אדם – לגיל ההתפתחותי: הגיל הכרונולוגי שבו רוב בני האדם מראים את רמת ההתפתחות הפיזית או המנטאלית המסוימת שאותו אדם מציג. במחקר אורך צופים באותם אנשים ובוחנים אותם שוב ושוב, לעיתים קרובות לאורך שנים. יתרון כללי של מחקר אורך הוא שהמשתתפים חיו באותה תקופה שבה אום תנאים חברתיים –כלכליים, סוגים מסוימים של הכללות אפשריים רק לגבי אותו שנתון – קבוצת האנשים שנולדו בתקופתם של המשתתפים במחקר. מחקרי אורך הם יקרים, כיוון שקשה להתחקות אחר המשתתפים לאורך תקופה ממושכת, ונתונים אובדים בנקל כי משתתפים עוזבים את המחקר או נעלמים. מחקר רוחב – צופים בזמן נתון בקבוצות משתתפים בגילאים כרונולוגיים שונים ומשווים ביניהם. מסוג מחקר זה החוקר יכול להסיק מסקנות על הבדלים התנהגותיים שאפשר כי הם קשורים להבדלי הגילים. הבדלים נובעים מהתנאים החברתיים או הפוליטיים השונים שכל שנתון חי בהם.

התפתחות פיזית במהלך החיים

התפתחות טרום –לידתית והתפתחות בילדות

התפתחות פיזית ברחם – ברגע ההתעברות הפרה תא זרע זכרי תא ביצית נקבי ונוצרה זיגוטה של תא אחד; מחצית מ-46 הכרומוזומים הקיימים בתאי גוף אנושיים נורמאליים קיבלנו מאמנו ואת המחצית השנייה – מאבינו. זו התקופה הטרום לידתית. פעימת הלב היא ההתנהגות המוקדמת ביותר. תגובות לגירויים נצפו כבר בחודש השישי. אפשר לצפות בתנועות ספונטניות לפני תום השבוע השמיני. לאחר השבוע השמיני העובר המתפתח נקרא בשם שליל. המוח הגדל ברחם מייצר 250,000 נוירונים חדשים בדקה על להשלמת למעלה מ-100 מיליארד בתום ההיריון. התפתחות תהליכי ההסתעפות של האקסונים והדנדריטים (פרק 3) מתרחשת ברובה לאחר הלידה. במהלך חודשי ההיריון הראשונים עלולים גורמים סביבתיים למנוע היווצרות של איברים ומבני גוף.
תינוקות מתוכנתים לשרוד – רגעים אחדים לאחר צאתם מן הרחם, יילודים מגלים יכולות מרשימות לקלוט מידע בחושים שלהם ולהגיב על מידע זה. לדוגמא, יילודים יכולים לשמוע עוד לפני הלידה, ומזהים את קולה של אמם. יילודים אינם מגלים העדפה לקולו של האב, אפילו בגיל 4 חודשים. גם את מערכת הראייה מפעילים יילודים כמעט מיד: עם זאת, בלידה הראייה מפותחת פחות מחושים אחרים. רק בגיל 4 חודשים לערך ילדים מתחילים לחבר מידע משתי עיניהם כדי לתפוס עומק. בני 4 חודשים מתבוננים בעצמים בעלי קווי מתאר יותר מאשר בעצמים חלקים, בעצמים מורכבים יותר מאשר בפשוטים ובפנים שלמות יותר מאשר בפנים מעוותות. חשש מגובה איננו תכונה מולדת אלא תכונה המתפתחת במהירות כאשר ילדים מתחילים לחקור את העולם בכוחות עצמם.

צמיחה ובשלות בילדות – הצמיחה הפיזית איננה שווה בכל חלקי הגוף. משקל גופו של התינוק מוכפל בתוך ששת חודשי חייו הראשונים, ועד גיל שנה הוא מגיע לפי שלושה ממשקל הלידה. אצל מרבית הילדים צמיחה פיזית מלווה בבשילת היכולת המוטורית. בשילה היא תהליך הצמיחה האופייני לכל בני המין הגדלים בבית הגידול הרגיל של אותו מין. ילד לומד ללכת בלי תרגול מיוחד. רצף זה חל על רוב התינוקות; מיעוטם מדלגים על שלב או מפתחים רצף מקורי משלהם.

התפתחות פיזית בגיל ההתבגרות – הסימן הראשון לתום הילדות הוא קפיצת הגדילה של המתבגר. במשך שנים אחדות המתבגר עשוי לגדול ב7.5-15 סנטימטרים בשנה וכן לעלות במשקל במהירות. תהליך חשוב נוסך המתרחש בתקופת ההתבגרות הוא ההתבגרות המינית, המביאה לבשלות מינית. מוחו של המתבגר ממשיך להתפתח. האזורים האחראיים על תכנון וויסות רגשות הם אזורי המוח שחל בהם השינוי הגדול ביותר מתקופת ההתבגרות המינית. כמו כן מתרחש תהליך של סילוק קשרי עצבים שאינם בשימוש.

שינויים פיזיים בבגרות - מבוגרים בגיל מתקדם השומרים על משטר של פעילות גופנית עשויים לחסוך מעצמם מקצת הקשיים הנתפסים, לעיתים קרובות, כתוצאה בלתי נמנעת של ההזדקנות. ראייה – עדשות העיניים מצהיבות ומאבדות מגמישותן, וגורמות לירידה מסוימת בתפקוד הראייה. שמיעה – אדם ממוצע בגיל זה מתקשה לשמוע צלילים בתדר גבוה. קול הדיבור נעשה גבוה יותר עקב התקשות מיתרי הקול. רבייה ותפקוד מיני- גיל המעבר, הפסקת מחזור הווסת והפסקת הביוץ. כמות הזרע ונפח הזרע קטנים.

התפתחות קוגניטיבית במהלך החיים

התפתחות קוגניטיבית היא חקר התהליכים והתוצרים של התודעה, המופיעים ומשתנים במרוצת הזמן. מהו ההסבר הטוב ביותר להבדלים העצומים בין תינוק שזה עתה נולד לבין ילד בן 10? באיזו מידה התפתחות כזאת נקבעת על ידי התורשה ובאיזו מידה היא תוצאה של טיפוח? אחדים טוענים כי התינוק האנושי נולד בלא ידע או מיומנויות וכי התנסות דרך למידה אנושית חורטת מסרים על גבי הלוח החלק של תודעתו הגולמית של היילוד. השקפה זו קרויה אמפיריציזם [ג'ון לוק]. מנגד יש את הנייטיביזים [ז'אן ז'אק רוסו] הטוען כי הטבע המולד של האדם, או המורשת האבולוציונית שכל ילד מביא לעולם, היא התבנית המעצבת את ההתפתחות.

ההתפתחות המנטאלית לפי פיאז'ה – ז'אן פיאז'ה פיתח תיאוריות העוסקות בדרכים שבהן ילדים חושבים, מסיקים מסקנות ופותרים בעיות. הוא לא התעניין בכמות הידע שילדים רוכשים, אלא בתמורות המתחוללות בחשיבה ובייצוגים הפנימיים של המציאות בשלבים שונים בהתפתחותם.

אבני הבניין של השינוי ההתפתחותי – פיאז'ה כינה בשם סכמות את המבנים המנטאליים המאפשרים לבני אדם להבין את העולם. סכמות הן אבני הבניין של השינוי ההתפתחותי. משכל סנסורי מוטורי – מבנים מנטאליים או תכונות מנטאליות המכוונים רצפים סנסו –מוטוריים. סכמות בסיסיות מתחברות זו לזו לאחר תרגול, משתלבות זו בזו ומתחלקות לדפוסי פעולה מגוונים ומורכבים יותר. הטמעה משנה מידע חדש המגיע מן הסביבה כדי שיתאים למה שכבר ידוע. התאמה מארגנת מחדש, או משנה, את הסכמות הקיימות אצל הילד כדי שמידע חדש יהיה מובן יותר.
שלבים בהתפתחות הקוגניטיבית – ארבעה שלבים. הנחת היסוד היא שכל הילדים משלב אחד למשנהו בסדר קבוע. 1. השלב הסנסורי –מוטורי – נמשך מהלידה ועד גיל שנתיים. במרוצת השנה הראשונה רצפים סנסוריים – מוטוריים משתפרים, מתחברים, מותאמים ומשתלבים זה בזה. ההישג הקוגניטיבי החשוב ביותר הוא היכולת ליצור ייצוג מנטאלי של אובייקטים נעדרים. קביעות האובייקט היא הבנת של ילדים כי עצמים קיימים ומתפקדים גם מבלי שהילדים פועלים עליהם או מודעים להם. מגיל 3 חודשים לערך הם ממשיכים להביט על המקום שבו נעלם העצם. ילדים בגיל 8-12 חודשים מתחילים לחפש את העצמים שנעלמו. בהגיעם לגיל שנתיים אין לילדים כל ספק כי עצמים שנעלמו מן העין ממשיכים להתקיים. 2. השלב הקדם אופרציונלי – נמשך מגיל שנתיים עד לגיל 7 בקירוב. יכולת טובה יותר ליצור ייצוגים מנטאליים של עצמים שאינם נוכחים. אגוצנטריות – חוסר יכולתו של הילד לראות דברים מנקודת מבטו של הזולת. את הילדים בשלב זה מאפיים גם מרכוז – הקשב שלהם נוטה להתרכז בתכונות האובייקט הבולטות ביותר לחושים. 3. שלב האופרציות המוחשיות – נמשך מגיל 7 ועד גיל 11 בקירוב. ביכולתו של הילד לבצע אופרציות מנטאליות, פעולות המתבצעות בתודעה ומובילות לחשיבה הגיונית. מאפשרות לילדים להמיר פעולה פיזית בפעולה מנטאלית. חשיבה מופשטת עדיין אינה קיימת. בני ה-7 שולטים ביכולת שפיאז'ה מכנה בשם שימור: הם יודעים כי התכונות הפיזיקאליות של עצמים אינן משתנות אם לא נוסיף עליהם דבר או לא נגרע מהם דבר. הפיכות – ההבנה של הילד כי גם פעולות פיזיות וגם אופרציות מנטאליות הן הפיכות. 4 שלב האופרציות הפורמאליות – מגיל1 1 ואילך. החשיבה נעשית מופשטת. מתבגרים מפתחים גם את היכולת להשתמש בסוגי חשיבה דדוקטיבית מתקדמת. יש להם יכולת להקיש מהנחות מופשטות.

התפתחות קוגניטיבית מוקדמת לפי גישות בנות זמננו

קוגניציה של תינוקות – שיטות מחקר עכשוויות מראות, כי תינוקות מפתחים היבטים של קביעות האובייקט כבר בגיל 3 חודשים. אפילו תינוקות רכים רוכשים ידע חשוב על העולם הפיזי. בני 3 חודשים מתחילים להבין את הקשרים בין פעולות למטרות רק אם הם מתנסים בקשר כזה בעצמם. פיאז'ה טען שידע של ילדים נבנה מהתנסות פעילה בסביבה.

תיאוריות יסוד של ילדים – תיאוריות יסוד- מסגרות להבנה ראשונית שייעודן הוא להסביר את התנסויותיהם בעולם. בכל תחום אפשר לראות שילדים מתחילים לפתח תיאוריה כללית, ולאחר מכן משתמשים בקשת של התנסויות חדשות כדי לחדד אותה עוד ועוד.

השפעות חברתיות ותרבותיות על ההתפתחות הקוגניטיבית – לב ויגוצקי, פסיכולוג רוסי, טען כי ילדים מתפתחים באמצעות תהליך הפנמה: הם קולטים ידע מההקשר החברתי שלהם, שיש לו השפעה ניכרת על הדרך שבה הקוגניציה מתפתחת במרוצת הזמן. מושג ההפנמה של ויגוצקי עוזר להסביר את השפעת התרבות על ההתפתחות הקוגניטיבית. הקוגניציה של הילדים מתפתחת כדי לבצע פונקציות שבתרבותם הן נחשבות לבעלות ערך. מחקרים בין תרבותיים על התפתחות קוגניטיבית הראו לא פעם כי סוג החינוך שילדים מקבלים בבית הספר ממלא תפקיד מרכזי בהישגיהם במטלות של פיאז'ה.

התפתחות קוגניטיבית בבגרות – משכל- אין הרבה עדויות התומכות בדעה כי היכולות הקוגניטיביות הכלליות מידרדרות אצל זקנים בריאים. רק 5% מהאוכולוסיה בקירוב חווים פגיעה ניכרת בתפקוד הקוגניטיבי. במהלך ההזדקנות חלה הידרדרות רבה יותר במשקל הנזיל. חלק ניכר מהידרדרות זו מיוחס להאטה כללית בקצב העיבוד. פסיכולוגים חוקרים כעת רווחים תלויי גיל בתבונה. זקנים החותרים לרמות גבוהות יותר של גרייה סביבתית, נוטים לשמור על רמות גבוהות דל יכולות קוגניטיביות.(מרכיבי התבונה, 10.3 עמ' 511). זקנים בעלי השכלה רבה מסוגלים לפצות על ההידרדרות הטבעית במוחם המזדקן באורח טוב יותר מבני גילם המשכילים פחות מהם. חוסר שימוש ולא ניוון הוא אולי האחראי לירידה ביכולות אינטלקטואליות שאינן קשורות לקצב העיבוד. הזדקנות מוצלחת יכולה להיות הפקת המרב מן הרווחים ומזעור השפעתם של ההפסדים הנורמאליים של ההזדקנות [אופטימיזציה בוררת עם פיצוי]. זיכרון – זיכרונם של אנשים נפגע בגיל מתקדם גם אם הם בעלי השכלה רחבה ובעלי מיומנויות אינטלקטואליות טובות. ההזדקנות משפיעה על התהליכים המאפשרים לארגן מידע חדש ביעילות, לאחסן אותו ולשלפו. תיאוריות אחדות מתמקדות בהבדלים הקיימים בין המאמצים שמשקיעים מבוגרים וצעירים בארגון מידע ובעיבודו. תיאוריות אחרות מצביעות על יכולתם הפחותה של זקנים להיות קשובים למידע. תיאוריה מסוג אחר בוחנת את השינויים הנוירו – ביולוגיים במערכות המוח היוצרים את העקבות הפיזיות של הזיכרון. חוקרים מאמינים גם כי ביצועיהם של זקנים עלולים להיפגע רק בשל החשש שזיכרונם לא יתפקד כראוי.
רכישת שפה – ליכולת ללמוד שפה יש בסיס ביולוגי – היא טבועה בנו מלידה. ילדים מסוגלים ללמוד גם שפות דיבור וגם שפות של מחוות, דוגמת שפת הסימנים. כלומר, הנטייה המולדת ללמוד שפות היא גם חזקה למדי וגם גמישה למדי. (טבלה 10.4, מבנה של שפה, עמ' 515).

תפיסת דיבור ותפיסת מילים – הצעד הראשון של הילד ברכישת שפה הוא להבחין בניגודים בין צלילים היוצרים משמעות באותה שפה. יחידות המשמעות הקטנות ביותר שפה ידועות בשם הגינים. אנו מאבדים במהירות את היכולת לתפוס ניגודים שאינם קיימים בשפה שאנו מתחילים לרכוש. דיבור המופנה לילד – אינטונציה מוגזמת בצליל גבוה. נקראת גם שפת אימהות ושפת הורים. דיבור המופנה לילד שומר על הקשב של התינוקות ועל העניין שלהם במה שהוריהם אומרים להם, ומדגישות תוכן רגשי. תינוקות מגיעים לתובנה שלפיה לצלילים החוזרים על עצמם יש משמעות בערך בין גיל 6 ל7.5 חודשים בממוצע.

למידת משמעותן של מילים – פרץ השיום מגיל 18 חודשים בקירוב, ילדים מתחילים לרכוש מילים חדשות, בייחוד שמות עצם, בקצב ההולך וגובר במהירות. בגיל 6 ילד יודע כ-14,000 מילים. כיצד יכולים ילדים לקבע את משמעותן של מילים יחידות? חוקרים סבורים כי ילדים פועלים כמו מדענים – הם מפתחים השערות לגבי משמעותה האפשרית של כל מילה חדשה. חוקרים העלו את האפשרות כי השערותיהם של ילדים מכוונות על ידי ציפיות, דוגמת עיקרון ההנגדה.

רכישת דקדוק – האתגר העומד לפני ילד הוא העובדה, שלפשות שונות כללים שונים. נועם חומסקי, בלשן, טען כי ילדים נולדים עם מבנים מנטאליים המקלים את הבנת השפה ואת יצירתה.  דן סלובין הגדיר את הקווים המנחים את הילד במשימת הלמידה עקרונות הפעלה אשר מהווים את יכולת יצירת השפה של הילד. עקרונות ההפעלה לובשים צורה של הנחיות לילד. בגיל שנתיים ילדים מתחילים ליצור צירופי מילים – דיבור טלגרפי. הילדים משתמשים בעיקר בשמות עצם ובפעלים. ילדים בני שנתיים מספקים עדויות לעובדה שכבר רכשו ידע כלשהו בדקדוק עברי. הרחבה – עיקרון זה מחייב ילדים להשתמש באותו צורן כדי לציין את אותה משמעות בהקשרים שונים. הוא דורש מהילד לנסות לסמן את כל המקרים באותו אופן, לעיתים התוצאה היא הסדרת יתר. על פי רוב היא מופיעה לאחר שהילדים למדו את הצורות הנכונות של פעלים ושל שמות עצם והשתמשו בהן. במרוצת הזמן הילדים משתמשים בעקרונות הפעלה כדי להתגבר על החלת היתר הזמנית הזאת.

התפתחות חברתית במהלך החיים – כיצד קשרי הגומלין החברתיים והציפיות החברתיות של האדם משתנים במהלך חייו. התרבות האמריקנית כופה נסיבות חיים שונות על גברים, על נשים ועל אנשים השייכים לקבוצות מיעוט. הבדלים אלה נובעים ישירות מהאי –צדק המובנה בחברה האמריקנית כיום. תפקידם של החוקרים הוא לתעד את השפעת הבעיות של ימינו ולגבש תכניות התערבות שיקלו את חומרת תוצאותיהן.

השלבים הפסיכו חברתיים לפי אריקסון – אריק אריקסון, תלמידו של ביתו של פרויד גרס כי כל אדם חייב לנווט בהצלחה דרך שלבים פסיכו –חברתיים, שאת כל אחד מהם מייחד קונפליקט או משבר. בשלב הראשון, על התינוק לפתח תחושת אמון בסביבה באמצעות קשרי גומלין עם הדמויות המטפלות בו. ילד החווה טיפול לא עקבי, עלול לפתח תחושה של חשדנות, חוסר ביטחון וחרדה. (טבלה 10.5 השלבים הפסיכו חברתיים עמ' 523). השלב הבא הוא פיתוח אוטונומיה של מסוגלות ושל ערך. סייגים מרובים או ביקורת מוגזמת עלולות לפתח תחושה של ספק עצמי. דרישות מעל ליכולותיו של הילד עלולות לרפות או ידיו. השלב הבא הוא פיתוח יזמה. הילד יכול כעת ליזום הן פעילויות אינטלקטואליות ומוטוריות. תגובות ההורים מעודדות את תחושות החופש והביטחון העצמי, או לחילופין מעוררות בילד אשם ותחושה שהוא פולש מגושם. השלב הבא הוא פיתוח שיטתי של כשירויות. הצלחת המאמצים של הילד מעוררת תחושה של כשירות, בעוד כישלונות מובילים לתחושה של נחיתות. השלב הבא הוא המשבר העיקרי בשנות ההתבגרות: גילוי הזהות האמיתית. פתרון המשבר עוזר ליחיד לפתח תחושת עצמי עקבית, בעוד כשלון מותיר עם בלבול תפקידים. המשבר העיקרי של המבוגר הצעיר הוא לפתור את הקונפליקט בין אינטימיות ובדידות, מחויבות אשר דורש מהיחיד לוותר על מקצת ההעדפות האישיות שלו. מי שאינו פותר את המשבר הזה באופן הולם מגיע לידי בדידות ולידי חוסר יכולת ליצור קשר נפשי עמוק עם אחרים. באמצע הבגרות ישנו הקונפליקט של פוריות לעומת קיפאון. אנשים שלא פתרו את המשימות ההתפתחותיות הקודמות ועדיין מרוכזים בעצמם, מטילים ספק בהחלטות ובמטרות שהציבו לעצמם בעבר, ותרים אחר חופש על חשבון ביטחון. בשלב הבגרות המאוחרת הקונפליקט הוא בין אחדות האני לבין ייאוש: אם המשברים הקודמים לא נפתרו כיאות, אזי השאיפות אינן ממומשות, והאדם חווה חוסר טעם, ייאוש וירידה בערך העצמי.

התפתחות חברתית בילדות – הישרדותם הבסיסית של ילדים תלויה ביצירת קשרים מועילים ומשמעותיים עם אנשים אחרים. חברות הוא תהליך הנמשך כל החיים, תהליך שבו דפוסי ההתנהגות של האדם, ערכיו, אמות המידה שלו, מיומנויותיו, עמדותיו ומניעיו מעוצבים כך שיתאימו למה שנחשב רצוי בחברה מסוימת. למשפחה ההשפעה הגדולה ביותר כגורם המעצב והמווסת של חברות. המשפחה מסייעת לאדם ליצור את דפוסי ההיענות הבסיסיים לאחרים.

מזג – מזג הוא רמת התגובה הרגשית וההתנהגותית לסביבה, רמה המושתתת על בסיס ביולוגי. חוקרים הראו, כי אפשר לגלות הבדלים במזג אפילו כאשר התינוקות עדיין נמצאים ברחם אמם. מחקרי אורך הראו את ההשפעה ארוכת הטווח של המזג בגיל צעיר. מזגם של תינוקות מכשיר את הרקע להיבטים מאוחרים יותר של התפתחות חברתית.

היקשרות – קשר חברתי –רגשי, אינטנסיבי ומתמשך. התפקיד הראשוני של ההיקשרות הוא להבטיח הישרדות. יש מינים בהם היילוד נקשר באופן אוטומטי לעצם הנע הראשון שהוא רואה או שומע. תהליך זה מכונה הטבעה. לתינוקות ולמבוגרים יש נטייה ביולוגית ליצור היקשרות. ילדים בעלי היקשרות בטוחה מגלים מידה מסוימת של מצוקה במבחן המצב הזר. ילדים בעלי היקשרות לא בטוחה נמנעת נראים אדישים. ילדים בעלי היקשרות לא בטוחה מתנגדת נעשים מודאגים וחרדים.  קטגורציה המבוססת על מבחן המצב הזר חוזה ביעילות את התנהגותו של הילד במגוון מצבים בגיל מאוחר יותר.

סגנונות הורות ודרכי פעולה הוריות- (תרשים 10.10 סגנונות הורות עמ' 529). הן עמדותיהם הכלליות של הורים והן ההתנהגות הספציפית שלהם חשובות בשרטוט מסלול החיים של ילדיהם.

מגע מנחם וניסיון חברתי – זיגמונד פרויד, תיאוריית הארון: תינוקות נקשרים להוריהם כיוון שהם מספקים להם מזון. הארי הארלו סבר שתינוקות עשויים להיקשר גם למי שמספק להם מגע מנחם. קופים אשר בצעירותם נמנע מהם ליצור קשרים הדדיים עם קופים אחרים הנענים להם, התקשו ליצור קשרים חברתיים ומיניים נורמאליים בבגרותם.
חסכים אצל בני אדם – מחקרים רבים מלמדים, כי היעדר יחסי אהבה הדוקים בינקות משפיע על הגדילה הגופנית ואפילו על סיכויי ההישרדות. להיעדר מגע חברתי נורמאלי עלולה להיות השפעה ארוכת טווח על התפתחות מוחם של ילדים.

התפתחות חברתית בגיל ההתבגרות

שנות ההתבגרות – סטנלי הול היה מן התומכים המובהקים בתפיסת ההתבגרות כתקופה של "סער ופרץ". לא רק שסערת רגשות עזה היא חלק מן ההתבגרות התקינה, אלא שהיעדר סערה כזאת הוא סימן לעצירת ההתפתחות. מרגרט מיד ורות בנדיקט טענו כי תיאוריית "הסער והפרץ" אינה חלה על רבות מן התרבויות הלא מערביות. לפי אריקסון, המשימה העיקרית של המתבגר היא למצוא את זהותו האמיתית. המתבגרים העריכו פחות את הוריהם והאמינו כי הוריהם מעריכים אותם פחות

קשרים עם קבוצת השווים – גיל ההתבגרות מסמן את התקופה הראשונה שבה נראה, כי קבוצת השווים מתחרה בהורים בעיצוב עמדותיו והתנהגותו של האדם. חברויות- חברים יחידים כמקור עזרה ותמיכה, קליקות וחוגי חברים המונים 6-12 פרטים, וחבורות – קבוצות גדולות יותר של בני הגילים האלה, והקשרים בהן רופפים יותר. הם מספקים למתבגרים שעות כושר ללמוד כיצד לתפקד בנסיבות חברתיות שהן לא תובעניות.

התפתחות חברתית בבגרות – אריקסון הגדיר שתי מטלות בתקופת הבגרות: אינטימיות ופוריות. הבגרות היא תקופה שבה גם קשרים חברתיים וגם הישגים אישיים זוכים להעדפה מיוחדת.

אינטימיות – אריקסון תיאר אינטימיות כיכולת להתחייב התחייבות מלאה לאדם אחר – מינית, רגשית ומוסרית. היא מצריכה פתיחות, אומץ, חוסן מוסרי ולרוב מידה מסוימת של התפשרות על העדפות אישיות. קשרים עם בני משפחה וקשרים עם חברים מאזנים אלה את אלה במהלך שנים ארוכות ומספקים, על פי דיווחים של אנשים, רמה קבועה למדי של תחושת רווחה. בבגרות המוקדמת רבים מתחתנים או קושרים קשרים יציבים אחרים. לידת ילדים עלולה, לעיתים קרובות, לאיים על אושרם של בני הזוג. לידת ילדים עשויה לדחוף בעלים ונשים לתפקידי מגדר מסורתיים יותר. האישה עלולה לחוש עומס יתר בעקבות הטיפול בילד; הבעל עלול להרגיש לחץ רב הכרוך בתפקידו כמפרנס המשפחה. השפעתן השליליות של דאגות הקשורות לתפקידי מגדר בהורות, על יחסים הומוסקסואליים היא פחותה. שביעות הרצון מהנישואים ממשיכה להידרדר בשל עימותים במהלך שנות ההתבגרות של הילד או הילדים. לזקנים עשויים להיות פחות קשרים חברתיים אך טיב הקשרים משתנה, וכך הצורך באינטימיות ממשיך לקבל מענה הולם. תיאוריית קשרי גומלין חברתיים סלקטיביים – ככל שאנשים מזדקנים, הם נעשים בררנים יותר ובוחרים שותפים חברתיים המספקים את צורכיהם הרגשיים. לורה קרסטנסן סבורה, כי קשרים כאלה עשויים להיות אמצעי מעשי שבעזרתו אנשים יכולים לווסת את חוויותיהם הרגשיות ולשמר את האנרגיה הפיזית שלהם. אדם המתקרב לשנות הבגרות המאוחרות מתחיל להגן על הצורך שלו באינטימיות באמצעות בחירת האנשים שיספקו לו את התמיכה הרגשית הישירה ביותר.

פוריות – זוהי מחויבות החורגת מעבר לאדם עצמו, מחויבות למשפחה, לעבודה, לחברה או לדורות הבאים. הבגרות המאוחרת היא תקופה של שינוי במטרות: סדרי העדיפויות משתני, זקנים משמרים את תחושת הערך של חייהם למרות השינויים. זקנים מעטים בלבד מסתכלים לאחור על חייהם בייאוש.

הבדלים בין המינים ובין המגדרים – קיימות שתי קטגוריות של אנשים: גברים ונשים. מקצת ההבדלים האלה נובעים מביולוגיה ואחרים נובעים מציפיות שמקורן בתרבות. הבדלים בין המינים אלה כוללים תפקודי רבייה שונים והבדלים בהורמונים ובאנטומיה. מגדר הוא תופעה פסיכולוגית הכוללת התנהגויות ועמדות נלמדות המתקשרות למין.

הבדלים בין המינים – שישה שבועות לערך לאחר ההתעברות, כאשר אשכים זכריים מתפתחים ומתחילים ליצור את ההורמון טסטוסטרון מתחיל תהליך התמיינות העוברים לזכרים ולנקבות. נוכחותו של טסטוסטרון או היעדרו הם שמכריעים אם ייוולד ילד בעל אנטומיה של זכר או נקבה. תפקידו המדויק של הטסטוסטרון בהתפתחות המוח ברור פחות. סריקות מוח חשפו הבדלים מיניים עקביים בין מוחם של גברים לזה של נשים. בדרך כלל לגברים מוח גדול יותר. אזורים באונת המצח הממלאים תפקיד חשוב בוויסות התנהגות חברתית ותפקוד רגשי, גדולים יותר באופן יחסי אצל נשים. מחקרים נוספים על המוח בפעולה מאשרים, כי קיימים הבדלים בין המינים בקידוד גירויים המעוררים את הרגש, ובזיהויים במטלת היכר. בעת האחרונה התחילו חוקרים לנסות להתחקות אחר שורשיהם הביולוגיים של הבדלים בולטים פחות בין בני אדם. מחקרים אלה נסבים שוב על השפעת ההורמון טסטוסטרון על התפתחות מאוחרת יותר.

זהות מגדר ותפקידי מגדר – גם לציפיות התרבותיות יש השפעה חשובה על זהות המגדר, תחושת הגבריות או הנשיות של האדם. תפקידי מגדר הם דפוסי התנהגות הנחשבים הולמים לזכרים ולנקבות בחברה מסוימת. באופן כללי, הורים מעודדים את ילדיהם לעסוק בפעילויות טיפוסיות למינם. אלינור מקובי מצאה עדויות שלמעשה אין מתאם גבוה בין סגנונות משחק והעדפות של צעצועים מסוימים אצל ילדים לבין העדפות ההורים והתפקידים שהם מבקשים להטביע. ילדים צעירים דוגלים בהפרדה- הם מחפשים בני גיל מאותו מין גם כשאינם נתונים לפיקוח של מבוגרים וגם כשמבוגרים מעודדים אותם לשחק בקבוצות מעורבות. לפחות עד גיל 6 ילדים מעדיפים אינטראקציות בקבוצות, ואילו בנות מעדיפות בזוגות. הסבירות שבנות יקיימו שיחות חברתיות ויגלו מידע על עצמן גדולה יותר מזו של בנים; הסבירות שבנים יעסקו במשחקים הכרוכים בהשתוללות קולנית גדולה יותר מסבירות זו בקרב הבנות.
התפתחות המוסר – בהזדמנויות רבות עלינו לשפוט את התנהגותנו לפי צורכי החברה ולא רק לפי צרכינו שלנו. זהו הבסיס להתנהגות מוסרית. מוסריות היא מערכת של אמונות, ערכים ושיפוטים בסיסיים בעניין צדק ואי צדק במעשיהם של בני האדם. לחברה יש צורך שילדים יהיו מבוגרים הדוגלים במערכת של ערכים מוסריים.
שלבי החשיבה המוסרית לפי קולברג – לורנס קולברג ביסס את תיאוריית התפתחות המוסר שלו על חקר החשיבה המוסרית – שיפוט של אנשים באשר לדרכי הפעולה הנכונות או הלא נכונות במצב נתון. פיאז'ה גרס, כי עם התקדמותו של הילד בשלבי הצמיחה הקוגניטיבית, הוא משנה את המשקל היחסי שהוא נותן לתוצאותיה של פעולה ולכוונותיו של הפועל. ככל שהילד גדל, כוונותיו של הפועל מקבלות משקל רב יותר בשיפוט המוסרי. ככל שילדים נעשים מתוחכמים יותר מבחינה קוגניטיבית, הם מסוגלים להתמקד לא רק בתוצאות אלא בתוצאות ובכוונות גם יחד. הרמה הנמוכה ביותר של חשיבה מבוססת על תועלת עצמית; רמות גבוהות יותר מתמקדות בטובת החברה, מבלי להתחשב ברווח אישי.

חשיבה מוסרית מנקודת מבט של מגדר ותרבות – מרבית מבקרי התיאוריה של קולברג קראו תיגר על טענותיו בדרך האוניברסאליות שלה: נעדרת מהם ההכרה שלפיה שיפוטים מוסריים של אנשים מבוגרים עשויים לשקף עקרונות שונים אך מוסריים במידה שווה. כמו כן עבודתו התפתחה ממחקר שבוצע על בנים בלבד, ומתעלמת מהבדלים פוטנציאליים בין שיפוטים מוסריים האופייניים לגברים ולנשים. המוסריות של נשים מבוססת על אמת מידה של דאגה לזולת, ואילו גברים מבססים את החשיבה שלהם על אמת מידה של צדק. בגיבוש החלטותיהן המוסרים נשים מבקשות לשמור על הרמוניה בקשרים החברתיים שלהן, ואילו גברים מתייחסים יותר להגינות. למרות זאת, חוקרים ממשיכים לפקפק בטענה שבשיקולי דעת מוסריים קיימים הבדלי מגדר, בעקבות דפוסים דומים של תשובות בפתרון דילמות מוסריות שנחקרו. אפשר לאפיין חשיבה בוגרת על דילמות מוסריות כצירוף של שיקולי צדק ודאגה. אחד השינויים הרלוונטיים בבגרות מאוחרת הוא שאנשים אינם מבססים עוד את השיפוט שלהם על פרטים של מקרים ספציפיים אלא על עקרונות כלליים. השוואות בין תרבויות מלמדות כי אי אפשר כלל לטעון טענות אוניברסאליות על אוסף המצבים שאפשר לשפוט בהם שיפוט מוסרי.

כיצד להתמודד בהצלחה עם תהליכי ההזדקנות – אדם החפץ ליהנות מפריחה במהלך כל ימי חייו צריך למנף את הרווחים ולמזער את ההפסדים. "המתמיד בפעילות שומר על חיות" חל גם על התחומים הפיזיים וגם הקוגניטיביים. הפעלת אופטימיזציה בוררת עם פיצוי – האדם בוחר את המטרות המתאימות לו ביותר.הפיצוי הוא הדרכים החלופיות שאדם נוקט כדי להתמודד עם הפסדים. עליכם לנסות תמיד לבחור את המטרות החשובות לכם ביותר, לעשות את הנדרש למימוש מיטבי של אותן מטרות ולפצות על המחסומים בדרך אל המטרות האלה. זקנים שמים להם למטרה לטפח קשרים עם חברים המספקים את הרמות הרצויות של תמיכה רגשית. 

4 תגובות:

  1. חקר רוחב – צופים בזמן נתון בקבוצות משתתפים בגילאים כרונולוגיים שונים ומשווים ביניהם. מסוג מחקר זה החוקר יכול להסיק מסקנות על הבדלים התנהגותיים שאפשר כי הם קשורים להבדלי הגילים. הבדלים נובעים מהתנאים החברתיים או הפוליטיים השונים שכל שנתון חי בהם.
    חידוד:
    לא ברור האם ההבדלים בין הפרטים קשורים לגיל או לתנאים החברתיים פוליטיים השונים בין השנתונים.

    השבמחק
  2. משכל נזיל, לא משקל נזיל.

    השבמחק
  3. מישהו יכול לומר לי מה שם מחבר הספר" התפתחות האדם במהלך החיים" בבקשה? תודה רבה

    השבמחק