12.5.2011

מבוא לפסיכולוגיה - פרק 9 - משכל והערכת משכל


פרק 9 – משכל והערכת משכל

הערכה פסיכולוגית היא השימוש בהליכי בחינה מפורטים, המיועד להעריך יכולות, התנהגויות ותכונות אישיות של בני אדם. היא מודדת הבדלים בין אישיים, את המידה שבה אדם מסוים שונה מאחרים על פי מדד מסוים או דומה להם.

תולדות ההערכה- מבחני ההערכה הפורמאליים במערב הם יזמה חדשה יחסית, לעומת סין העתיקה ששם טכניקות ההערכה היו דבר שבשגרה. בתחילת המאה ה-19 הבריטים אימצו גרסאות מותאמות של המערכת הסינית, ולאחר מכן האמריקנים. סר פרנסיס גלטון [התבונה התורשתית] ניסה ליישם את תורת האבולוציה הדרוויניסטית בחקר יכולות האדם. הוא הניח 4 עקרונות יסוד של הערכת משכל: 1. הבדלים במשכל ניתנים לכימות 2. ההבדלים בין בני אדם יוצרים צורת פעמון, כשמרבית האנשים באמצע. 3. משכל ניתן למדידה במבחנים אובייקטיביים 4. באמצעות הליך סטטיסטי אפשר לקבוע את המידה המדויקת של הקשר בין סדרות של ציוני בחינות. גלטון טען שהתבונה היא תורשתית, כשיש אנשים נעלים מבחינה גנטית ואחרים שנחותים מהם. הוא היה אבי תורת האאוגניקה שדגלה בשיפור המין האנושי באמצעות תיאוריית האבולוציה.

מאפיינים בסיסיים של הערכה פורמאלית – הליך הערכה פורמאלית יכול לשמש מכשיר למיון אנשים אם הוא ממלא שלוש דרישות: מהימן תקף ומתוכנן. מהימן – מהימנות היא המידה שבה אפשר לסמוך כי מכשיר הערכה ייתן ציונים עקביים. מכשיר יכול להיחשב מהימן רק אם האובייקט הנמדד נשאר בלא שינוי. אחת הדרכים לוודא אם מכשיר הוא מהימן היא מבחן חוזר. האחרת היא נוסחים מקבילים – לתת לאותם נבחנים נוסחים חלופיים במקום להעביר אותו מבחן פעמיים. עוד דרך היא עקביות פנימית של תשובות במבחן יחיד [מהימנות מבחן חצוי] (זוגיים מול אי זוגיים, לדוגמא) ציוני מהימנות נעים בין 0 ל1. סכמת קידוד – השיטה שעל פיה משתמשים במכשיר. סכמת קידוד תהיה מהימנה אם כל האנשים שצפו באותה ההתנהגות ידרגו באופן דומה את התוצאות (מהימנות בין שופטים). תוקף – תוקף של מבחן הוא המידה שבה הוא מודד מה שהמעריך התכוון שימדוד. נבחין בשלושה סוגים חשובים של תוקף: תוקף נראה, תוקף קריטריון ותוקף מבנה. תוקף נראה – התוכן הגלוי של המבחן. כאשר נראה כי פריטי המבחן קשורים ישירות לתכונה שרוצים למדוד, המבחן הוא בעל תוקף נראה. לעיתים קרובים אין די בתוקף נראה כדי להבטיח מדידה של המהות שהמבחן נועד למדוד. תוקף קריטריון – נקרא גם תוקף ניבוי – משווים הפסיכולוגים בין ציון של אדם במבחן לבין ציון אחר שלו הקשור למה שהמבחן מודד. אין בהתנהגות יחידה או במדד אובייקטיבי יחיד של ביצוע כדי להצביע על, לדוגמה, מידת החרדה, התוקפנות או הדיכאון של אדם באופן כללי. משמעותם של משתנים אלה מעוגנת בתיאוריה כלשהי או בתיאוריות אחדות המתייחסות לדרכי המדידה השונות של משתנים אלה ולקשרים שלהם עם משתנים אחרים הקרויים מבנים. תוקף המבנה של מבחן הוא המידה שבה הוא מודד בצורה הולמת את המבנה (המשתנה) הבסיסי, המופשט שבו מדובר. מה הקשר בין תוקף למהימנות? מהימנות נמדדת לפי המתאם של מבחן עם עצמו. תוקף נמדד לפי המתאם של מבחן עם משהו חיצוני לו. מבחן שאינו מהימן הוא גם חסר תוקף, שכן מבחן שאינו יכול לנבא את עצמו אין בו כדי לנבא משהו אחר. ייתכן מצב שבו מבחן יהיה מהימן מאוד אך חסר תוקף.

נורמות ותקנון-  מידת ההצלחה יחסית לאוכלוסיה. כדי שלנורמות תהיה משמעות, על כל הנבחנים להיבחן בתנאים מתוקננים. בתקנון מקבלים כל הנבחנים את אותה הבחינה, באותה הדרך ובאותם התנאים.

הערכת משכל

"משכל הוא יכולת שכלית כללית מאוד, המאפשרת, בין השאר, להסיק מסקנות, לתכנן, לפתור בעיות, לחשוב באופן מופשט, להבין רעיונות מורכבים, ללמוד מהר וללמוד מן הניסיון."

ראשיתו של מבחן המשכל – אלפרד בינה [1905] ותיאופיל סימון האמינו, כי מדידת כישוריו האינטלקטואליים של הילד חיונית לתכנון תוכנית הוראה. כדי לכמת ביצוע אינטלקטואלי חיבר בינה בעיות מותאמות לגיל, או פריטי מבחן, שהתשובות שענו עליהן ילדים רבים אפשרו השוואה; כאלה שניתן לנקדן באופן אובייקטיבי כנכונות או שגויות, מגוונות בתוכנן, שלא הושפעו במידה ניכרת מהסביבות השונות של הילדים; בעיות שמדדו שיפוט והסקת מסקנות ולאו דווקא שינון. בוצעה השוואה בין ביצועיו של כל ילד לבין הממוצע של כל הילדים האחרים בני גילו. ללא קשר לגיל הכרונולוגי נקבע גיל שכלי – שהגיל הממוצע שבו השיגו ילדים נורמאלים ציון מסוים. אחת מתוצאות תכנית מבחנים רחבת היקף זו הייתה ההכרה של הציבור האמריקני ברעיון שלפיו מבחני משכל יכולים להבחין בין בני אדם.

מבחני מנת משכל – מנת המשכל הייתה מדד מספרי מתוקנן של משכל [IQ]. שתי משפחות של מבחנים כאלו: סולם סטנפורד –בינה וסולם וקסלר. סטנפורד בינה – לואיס טרמן מאוניברסיטת סטנפורד. מנת המשכל הייתה היחס בין הגיל השכלי לגיל הכרונולוגי של הנבדק, כפול מאה. מי שביצועי הגיל השכלי והגיל הכרונולוגי שלהם זהים, יקבלו 100. ציון 100 נחשב מנת משכל ממוצעת. המבחן כולל סדרה של תת מבחנים שכל אחד מהם מותאם לגיל שכלי מסוים. וקסלר – דיוויד וקסלר שאף לתקן את התלות בפריטים מילוליים בהערכת משכל של מבוגרים. אנשים קיבלו אומדן נפרד למנת המשכל המילולית ולמנת המשכל הלא מילולית שלהם. כיום נמצאת השימוש המהדורה השלישית של מבחן זה. יש בו 14 תתי מבחנים. מתקבלים 3 ציונים: מנת משכל מילולית, מנת משכל ביצועית וציון מנת משכל כולל.

ציוני משכל קיצוניים

פיגור שכלי ולקויות למידה – כדי להיחשב כבעל פיגור שכלי צריך אדם להראות גם מגבלות ביכולתו להשתמש במיומנויות הסתגלות למטלות היום יום שלו. (עמ' 454 – טבלה 9.2) פיגור שכלי יכול לנבוע מכמה גורמים: תסמונת דאון (חומר גנטי עודף בכרומוזום ה-21) פנילקטונוריה. תורשה גנטית ממלאת, כפי הנראה, תפקיד רק בטווח שנקרא בעבר בשם פיגור קל. צורות חמורות יותר של פיגור שכלי מופיעות, כנראה, בעקבות התרחשויות גנטיות לא נורמאליות ובלתי צפויות בהתפתחות היחיד והן אינן עוברות בתורשה. נשים הרות הסובלות ממחלות דוגמת אדמת או עגבת מסתכנות בלידת ילדים בעלי פיגור שכלי. כמו כן נשים הצורכות סמים או אלכוהול. בני אדם המציגים פער גדול בין הישגיהם לבין מנת המשכל שלהם עשויים להיות מאובחנים כבעלי לקות למידה, כאשר נשללים גורמים כמו מוטיבציה, בעיה גופנית או הוראה בינונית.

מחוננות – ציון מנת משכל העולה על 130. ע"פ ג'וזף רנזולי מחוננים מתאפיינים ביכולת, יצירתיות ומחויבות בביצוע מטלות. ילדים מכוננים הם מופנים יותר, ומסתגלים טוב יותר מאשר שאר האוכלוסייה.

תיאוריות משכל

תיאוריות פסיכומטריות של משכל– האם מבחנים אלה משקפים את כל היכולות שמהן מורכבת המשכל של כל אחד מאיתנו? פסיכומטריקה היא ענף בפסיכולוגיה המתמחה בבחינה שכלית על כל היבטיה, לרבות הערכת האישיות, מדידת המשכל ומדידת כושר הביצוע. התיאוריות ההן בוחנות את הקשרים הסטטיסטיים בין מדדים שונים של יכולת, ומקישות על טיבו של המשכל האנושי. הטכניקה הנפוצה ביותר נקראת ניתוח גורמים, הליך סטטיסטי המאתר מספר קטן יותר של ממדים, אשכולות או גורמים בתוך מערך רחב יותר של משתנים בלתי תלויים. מטרת ניתוח הגורמים לזהות את המדדים הפסיכולוגיים הבסיסיים של המושג הנחקר.

צ'רלס ספירמן – גילה כי קיים מתאם גבוה ברמת הביצוע של אדם, על פי מגוון של מבחני משכל. הוא הסיק כי קיים משכל כללי, גורם G, המונח בבסיס כל ביצוע מבוסס אינטליגנציה. [האיזורים במוח, שבהם לבני אדם שקיבלו ציונים גבוהים יחסית במשכל כללי הייתה יותר רקמת מוח מאשר לבני אדם שקיבלו ציונים נמוכים יחסית, מוצגים באיור בעמ' 458]. ריימונד קאטל – קבע כי אפשר להפריד משכל כללי לשני מרכיבים בלתי תלויים יחסית: משכל מגובש ומשכל נזיל. משכל מגובש הוא הידע שאדם כבר רכש והיכולת לעבד ידע זה. משכל כזה נמדד באמצעות מבחני אוצר מילים, חשבון וידע כללי. משכל נזיל הוא היכולת לראות יחסים מורכבים ולפתור בעיות. ג"פ גילפורד – מודל האינטלקט שלו מציג שלושה מאפיינים של מטלות אינטלקטואליות: התוכן או סוג המידע; התוצר או הצורה שבה המידע מוצג; והפעולה או סוג הפעולה השכלית המבוצעת. קיימים במוגדל 5 סוגי תוכן, שישה סוגי תוצרים וחמישה סוגי פעולות (עמ' 459).

תיאוריית שלושת רכיבי המשכל של סטרנברג -  כל אחד משלושת רכיבי המשכל: האנליטי, היצירתי והמעשי מייצג דרך שונה של אפיון ביצוע יעיל. משכל אנליטי מספק את המיומנויות הבסיסיות לעיבוד מידע שאנו מיישמים במטלות המוכרות הרבות שחיי היום יום מציבים בפנינו. שלושה רכיבים מרכזיים לעיבוד מידע: 1. רכישת רכיבי הידע, ללימוד עובדות חדשות; 2. רכיבי ביצוע, לאסטרטגיות ולטכניקות של פתרון בעיות; 3. רכיבים מטה –קוגניטיביים, לבחירת אסטרטגיות ולניטור ההתקדמות לקראת פתרון מוצלח. משכל יצירתי הוא היכולת להתמודד עם שני מצבים מנוגדים: מצד אחד בעיות חדשות ומצד שני פתרון בעיות שגרתיות ביותר. משכל מעשי בא לידי ביטוי בניהול ענייני היום יום. הוא מערב את יכולתנו להסתגל להקשרים חדשים ושונים, לבחור את ההקשרים הנאותים ולעצב את הסביבה שלנו ביעילות כדי שתתאים לצרכינו.

תיאוריית ריבוי סוגי המשכל של גרדנר ומשכל רגשי – גרדנר זיהה 9 סוגי משכל (עמ' 462). הוא סבר כי החברה המערבית מקדמת את שני סוגי המשכל הראשונים (לוגי –מתמטי ולשון) ואילו חברות לא מערביות מעריכות, לעיתים קרובות, סוגי משכל אחרים (כגון מוסיקלי, מרחבי). תיאוריית ריבוי סוגי המשכל של גרדנר דורשת לצפות באדם ולהעריכו במגוון מצבי חיים, לצד אותם פרקי חיים קטנים המוצגים במבחני המשכל המסורתיים. בשנים האחרונות התחילו לחקור את המשכל הרגשי המוגדר כבעל 4 רכיבים עיקריים: היכולת לתפוס, להעריך ולבטא רגשות בדייקנות, להשתמש ברגשות כדשי לסייע לחשיבה, להבין ולנתח רגשות ביעילות, ולווסת את הרגשות כדי לקדם צמיחה רגשית ושכלית. רגשות יכולים לסייע לחשיבה להיות מושכלת יותר. אנשים שהמשכל הרגשי שלהם מאפשר להם לחוות פחות מצוקה ויותר מצב רוח טוב הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להצלחה.

הפוליטיקה של המשכל

תולדות ההשוואה בין הקבוצות – בארצות הברית משתמשים לעיתים קרובות בהשוואות אתניות –גזעיות כדי להוכיח נחיתות גנטית מולדת של חברי קבוצות מיעוט. ב1924 העביר הקונגרס את חוק הגבלת ההגירה, שלפיו חייבים המהגרים לעבור מבחני משכל. בנתוני מבחן זה השתמשו כדי לקבוע שלפיו המהגרים מדרום אירופה נחותים מבחינה גנטית לעומת בני הגזעים של צפון אירופה ומערבה. הפסיכולוג הנרי גודרד בתחילת המאה ה-20 גם הוסיף עם חסידיו לתערובת החסרונות המתקשרים למנת משכל נמוכה גם היעדר ערך מוסרי, לקות שכלית והתנהגות חברתית בלתי מוסרית.

תורשה ומנת משכל – כיצד יכולים חוקרים להעריך את המידה שבה התורשה קובעת את המשכל? אומדן התורשתיות של תכונה מסוימת, דוגמת משכל, מבוסס על שיעור השונות של אותה התכונה בציוני מבחן, שאפשר לייחסו לגורמים גנטיים. זה נעשה באמצעות השוואה בין בני אדם בדרגות שונות של חפיפה גנטית. חוקרים שסקרו את מגוון המחקרים על התורשתיות של המשכל הגיעו למסקנה כי כ-50% מן השונות בציוני מנת משכל נובעים מהמטען הגנטי. על אף אומדני התורשתיות הגבוהים, איננו יכולים לקבוע את התרומה הגנטית הספציפית למנת המשכל של כל פרט או לציונים הממוצעים של קבוצות. בעובדה שלפיה במבחן מנת משכל קבוצת גזע אחת, או קבוצה אתנית, מקבלת ציונים נמוכים מקבוצה אחרת אינה מעידה כי מקור ההבדל בין הקבוצות הנו גנטי. אין בתורשה לבדה הסבר מספק להבדלים במנת המשכל בין קבוצות שונות.

סביבה ומנת משכל – לתנאי סביבה חייבת להיות השפעה על מנת המשכל; אפילו ילדים באותה מסגרת משפחתית אינם חולקים בהכרח אותה סביבה פסיכולוגית מכריעה. קשה לומר בפועל אילו סוגים של תנאי סביבה – תשומת לב, לחץ, עוני, בריאות, מלחמה וכדומה – משפיעים על מנת המשכל בפועל. המנבאים הטובים ביותר למנת משכל של ילדים במחקר היו המעמד החברתי –כלכלי ורמת ההשכלה של האם. מדוע המעמד החברתי משפיע? בריאות לקויה במהלך ההיריון, משקל לידה נמוך, תזונה לקויה, הליכה לבית הספר רעבים הגורמת לקשיי ריכוז.

תרבות ותקפותם של מבחני משכל – ציוני רמת משכל הם מנבאים תקפים לציונים בבית הספר, למעמד תעסוקתי ולרמת הביצוע בסוגים רבים של עבודות. בעלי ציוני מנת משכל גבוהים יותר יחוו הצלחות רבות יותר, המוטיבציה שלהם תתחזק, ותיווצר אופטימיות לגבי סיכויי ההצלחה. עובדה מדאיגה במבחני משכל היא ההטיות בעד או נגד בני אדם מתרבויות שונות. יש שאלות אשר אינן תקפות ולא הוגנות בעבור קבוצות של מיעוטים, צורות רבות של מבחנים ואופני בחינה עשויים שלא להלום מושגים של משכל או של התנהגות נאותה בתרבות מסוימת. הביצוע של בני אדם במבחני יכולת מושפע מאיום הסטריאוטיפ – האיום שלפיו יחשוש הפרט מחיזוק הסטריאוטיפים השליליים של קבוצתו.

יצירתיות היא יכולתו של הפרט לייצר רעיונות או תוצרים, שהם גם חדשניים וגם הולמים את הנסיבות שבהן נוצרו. רבים מאמינים כי יש קשר אמיץ בין משכל ליצירתיות. רמה מסוימת של משכל מספקת לאדם הזדמנות להיות יצירתי, אך הוא אינו מנצל אותה תמיד.

הערכת יצירתיות והקשר למשכל – כיצד אפשר לדרג אנשים כיצירתיים או כלא יצירתיים? גישות רבות מתמקדות בחשיבה מסתעפת, המוגדרת ככישרון לייצר מגוון פתרונות לא שגרתיים לבעיה: שטף – המספר הכולל של רעיונות מובחנים; ייחודיות – מספר הרעיונות שאיש, חוץ מן הנבחן, לא העלה במדגם המתאים; נדירות – מספר הרעיונות שהעלו לא פחות מ5% מן המשתתפים במדגם. כאשר מעריכים יצירתיות באופן זה, המבחן מספק מדד ביצוע המאפשר למצוא את המתאם בינו לבין מדדים אחרים.

מקרים קיצוניים של יצירתיות – יש בני אדם יוצאי דופן, שרמת היצירתיות שלהם כמעט חורגת מסולם ההערכה. אנשים יצירתיים מאוד מוכנים ללכת ל"מחוזות לא נודעים" – דגם נטילת הסיכונים. אנשים יצירתיים מתאפיינים בשנים הארוכות שהם מייחדים להתמחות בנושאים שבהם יצטיינו; אנשים יצירתיים מאוד משקיעים במטלות שלהם בשל ההנאה והסיפוק שהם שואבים מן התוצרים של מטלות אלה.

לרעיון שלפיו יצירתיות חריגה קשורה קשר אמיץ לשיגעון יש היסטוריה ארוכה. בזמנים יותר מודרניים טען קרפלין כי תקופות המאניה של אנשים הסובלים מ"אי שפיות מאנית דפרסיבית" או מהפרעה דו קוטבית, מאפשרות זרימה חופשית של תהליכי מחשבה, המסייעים בקידום יצירתיות עצומה. סקירת הספרות מראה כי קיים קשר חלש בין צורות מסוימות של מחלת נפש לבין יצירתיות. מתאם זה אינו מציין אם קיים קשר סיבתי. ייתכן כי צורות מסוימות של מחלת נפש מאפשרות לאנשים להיות יצירתיים יותר; ייתכן כי המאמץ הכרוך היצירתיות חריגה מגביר את הסיכון ללקות במחלת נפש. ייתכנו גם מאפיינים מסוימים במוחם של אנשים הגורמים להם להיות יצירתיים מאוד וכן בעלי נטייה חזקה יותר לחלות במחלת נפש – בלי קשר סיבתי בין התופעות.

הערכה וחברה – מטרתה העיקרית של הערכה פסיכולוגית היא להעריך אנשים באופן מדויק, המשוחרר ככל האפשר משגיאות ומשיפוט של המעריכים. מטרה זו מושגת באמצעות המרת השיפוט למדדים אובייקטיביים, שנבנו בקפדנות ופתוחים להערכה ביקורתית. אין בפסיכולוגיה תחום המעורר יותר מחלוקות מן ההערכה.
סוגיות אתיות: 1. המחירים או התוצאות השלישיות עלולים להיות חמורים בעבור נבחנים מסוימים יותר מאשר אחרים.  החוקר וויליאם בנקס סבור כי זוהי אסטרטגיה שנוקטים בה איגודי העובדים כדי למנוע מבני מיעוטים נגישות למשרות. לעיתים נכשלים בני המיעוטים במבחנים כיוון שהציונים שלהם מוערכים ביחס לנורמות בלתי הולמות. 2. התפקיד שהבחינה ממלאת בעיצוב החינוך של התלמידים: המשקל הרב הניתן לציוני מבחנים בקבלת החלטות הוביל לגילוי תרמית שערורייתיים במחוזות חינוך אחדים בארה"ב. נסיבות אלה ממחישות באיזו מידה יכול הנזק להיות גדול כאשר ציוני בחינה הופכים להיות חשובים יותר מן החינוך. 3. התוויות הבלתי הפיכות שעלולות להיות מוצמדות לנבחנים בעטיין של תוצאות המבחן. תוויות אלה עלולות להפוך למחסומים העוצרים התקדמות, שכן אנשים הסבורים שהאיכויות השכליות והאישיות שלהם קבועות ובלתי ניתנות לשינוי.

לנטייה לתת לציוני מבחן מעמד מקודש יש השלכות חברתיות ואישיות כאחד: בני אדם מתחילים לחשוב על האבנורמליות של פרטים מסוימים במקום לחשוב על מערכות חינוך החייבות להתאים את תכניות הלימודים לכל הלומדים.

4 תגובות:

  1. שוב תודה ענקית אני מאוד מקרב לב!!! מאוד עוזר וחוסך זמן:) בבקשה אני מצפה בקוצר רוח לסיכום פרק 10..... :) תודה ושוב תודה !!!!

    השבמחק
  2. *מאוד מודה מקרב לב.... :)

    השבמחק
  3. המון המון המון תודה!!!!!

    השבמחק
  4. שימו לב!!!
    נדירות – מספר הרעיונות שהעלו לא פחות מ5% מן המשתתפים במדגם.
    זה לא נכון.
    ההגדרה הנכונה היא פחות מ- 5% מהמשתתפים במדגם.

    השבמחק