מבוא לפסיכולוגיה - פרק 2 - שיטות מחקר בפסיכולוגיה

מבוא לפסיכולוגיה פרק 2 – שיטות מחקר בפסיכולוגיה

תהליך המחקר

שלב 1- תצפית ראשונית או שאלה: תהליך המחקר הטיפוסי מתחיל כאשר תצפיות, אמונות, מידע או ידע כללי מעוררים בחוקר כלשהו רצון להציע רעיון חדש או לחשוב על תופעה בדרך שונה מהמקובל.

שלב 2- ניסוח השערה:  "אם – אז". תיאוריה היא מערכת מאורגנת של מושגים, המסבירה תופעה או קבוצה של תופעות. בבסיס התיאוריה נמאת הנחת הדטרמיניזם- הרעיון לפיו כל האירועים הם תוצאה של גורמים סיבתיים ספציפיים (מוגבלים לגורמים הנמצאים בתוך היחיד או בסביבתו).

שלב 3- תכנון המחקר: החוקרים נשענים על השיטה המדעית (סדרה כללית של נהלים לאיסוף ראיות ופירושן), כדי למנוע טעויות ולהניב מסקנות מוצקות. מסקנות הן אובייקטיביות רק כאשר אינן מושפות מהטיות אישיות (נכתב על כך בהמשך)

שלב 4- ניתוח התוצאות והסקת מסקנות:

שלב 5- דיווח על הממצאים: כאשר למסקנה יש השפעה כוללת על תחום הפסיכולוגיה. מגישים את העבודה כולה לפרסום, אין מקום לחשאיות. המטרה היא לאפשר לחוקרים לבדוק את הנתונים והשיטה כדי שניתן יהיה לשחזר את הניסוי במידת הצורך.

שלב 6 – שאלות פתוחות: הקהילה המדעית בוחנת את המחקר ומזהה שאלות ללא מענה, מה שמוביל שלב 7 והוא עבודה על אותן שאלות (התחלת מחקר חדש)

הטיות הצופה והגדרות אופרציונליות

האתגר – להגיע לאובייקטיביות

הטיית הצופה היא טעות, הנובעת ממניעיו האישיים של הצופה ומציפיותיו. לעיתים אנשים רואים ושומעים את מה שהם מצפים לראות ולשמוע, ולאו דווקא את מה שקורה במציאות. ההטיה מתפקדת כמסנן שדרכו עוברים הדברים הנצפים.

כדי לצמצם את ההטיה למינימום החוקרים נשענים על סטנדרטיזציה – שימוש בתהליכים אחידים ועוקבים בכל שלבי איסוף הנתונים; הצגת שאלות באופן אחיד ונקידת התשובות לפי כללים שנקבעו מראש, כדי להבטיח מצב שבו יהיה אפשר להשוות את התוצאות בכל פעם שהמחקר יבוצע שוב. גם התצפית חייבת לעבור סטנדרטיזציה – שימוש בהגדרה אופרציונלית שמשמעותה הגדרה כוללת של כל הפעולות והתהליכים הספציפיים שבהם משתמשים כדי למדוד את המושג. כל המשתנים מוגדרים בהגדרה אופרציונלית שכזו. (משתנה = כל גורם שחל שינוי בכמותו או באיכותו)

בניסוי, החוקרים רוצים בדרך כלל להציג קשר של סיבה – תוצאה בין שני סוגים של משתנים. משתנה בלתי תלוי – הגורם שהחוקר מפעיל בקשר שבין המשתנים, זהו המשתנה המשמש כסיבה. משתנה התוצאה בקשר הוא המשתמש התלוי – מה שהנסיין מודד. אם טענותיו של החוקר בדבר סיבה ותוצאה נכונות, הערכים שבמשתנה התלוי יהיו תלויים בערכים של המשתנה הבלתי תלוי. ההליך של קביעת ערך משתנה והפעלתו נקרא "מניפולציה".

 שיטות ניסוי: הסברים חלופיים והצורך בבקרה

לאותה תוצאה יכולים להיות מגוון סיבות. חוקרים משתמשים בשיטות ניסוי כדי לבדוק אותן: מפעילים משתנה בלתי תלוי, כדי לבדוק השפעתו על המשתנה התלוי. המטרה: לטעון טענה סיבתית מוצקה. על החוקרים להיות רגישים מאוד לקיומם של הסברים חלופיים, אם הם רוצים שלהשערה שלהם יהיה בסיס מוצק. כאשר גורם כלשהו משנה את התנהגותו של המשתתף ומוסיף בלבול לפרשנות הניתנת לנתונים, הוא נקרא בשם משתנה מתערב.

אנחנו יכולים לזהות שני סוגים של משתנים מתערבים: "אפקט ציפייה" כאשר החוקר או הצופה מצפים שהמשתתפים יתנהגו בצורה מסוימת בעת הניסוי, ו"משדרים" למשתתפים ציפייה זו וגורמים להם להתאים את התנהגותם אליה, ו"אפקט פלסבו" – אשר מתרחש בכל פעם בו ציפיותיו של המשתתף – מה עליו לעשות או כיצד עליו להרגיש – הן אלו המשפיעות על התגובה ההתנהגותית שלו (לדוגמא שיפור בריאותו של הפרט, הנובע מאמונתו ביעילות הטיפול).

על הנסיינים להיות ערים תמיד לעובדה שלפיה משתתפים משנים את אופן התנהגותם, לול רק כיוון שהם יודעים כי צופים בהם או בוחנים אותם.

התיקון – מערך מחקר מתוכנן היטב צופה מראש את ההטיות האפשריות ומתכנן אסטרטגיות למניעתן, מה שנקרא "הליכי בקרה" – שיטות המנסות להחזיק קבוע את כל המשתנים והתנאים, שאינם קשורים להשערה העומדת למבחן. מרבית אפיוני הניסוי חייבים להיות זהים, מלבד אלו הנובעים מהמשתנה הבלתי –תלוי.

בקרת כפל עיוורון – כאשר גם עוזר הניסוי וגם המשתתפים אינם מודעים לסוג התכנים שהם נחשפים אליה. (לדוג' – גם הרופא וגם הנבדק לא יודע איזו תרופה יקבל, אם אמיתית או אם פלסבו), מה שעוזר לבטל את "אפקט הציפייה". בקרת פלסבו – כאשר קבוצה אחת תקבל תרופת דמה, כדי שניתן יהיה להשוות האם השיפור / השינוי נגרם עקב אפקט פלסבו או לא.

מערכות מחקר – ניתן לעשות חלוקה לשני סוגים: מערך בין נבדקים ומערך בתוך נבדקים.

מערך בין נבדקים – הקצאת המשתתפים לקבוצות הניסוי הנה מקרית ומבוצעת בהליכים אקראיים, זאת כדי לנטרל משתנים מתערבים, הקשורים להבדלים אישיים בין המשתתפים הפוטנציאליים במחקר. לכל משתתף יש סיכוי זהה להימצא בקבוצת הניסוי או בקבוצת הביקורת, כך שיהיה אפשר להניח כי ההבדלים הם תולדה של מה שהתרחש בניסוי ולא של הבדלים שהתקיימו קודם לניסוי. כך גם ניתן להקיש מתוצאות המדגם לכלל האוכלוסייה – זאת בתנאי שהמדגם מוגדר כמדגם המייצג את מאפייניה הכללים של אותה אוכלוסייה שהמדגם אמור לתאום לה.

מערך בתוך נבדקים – כאשר כל משתתף משמש כביקורת של עצמו, כך ניתן להשוות בין התנהגותו של משתתף בניסוי קודם ההתערבות הניסויית לבין התנהגותו אחריה.

מתי שיטות הניסוי אינן עובדות

1)      במהלך הניסוי ההתנהגות נבחנת בסביבה מלאכותית, ולכן ההתנהגות לא תמיד תהיה זהה לאותה התנהגות בסביבה הטבעית; חלק ניכר מהעושר של דפוסי ההתנהגות ומורכבותם הולך לאיבוד בניסויים מבוקרים.

2)      המשתתפים במחקר יודעים שהם משתתפים בניסוי ושתגובותיהם נמדדות, ולכן עלולים להגיב בהתאם ויתנהגו באופן שונה מן האופן שבו היו מתנהגים אלמלא היו מודעים.

3)      קיימות סוגיות מחקר חשובות שאי אפשר לערוך עליהם ניסויים, מסיבות אתיות, או ניסויים אשר כוללים תקופת זמן ארוכה של דורות(!).

שיטות מתאמיות- כאשר רוצים לקבוע באיזו מידה שני משתנים או שתי תכונות קשורים זה בזה. הפסיכולוגים משתמשים במדד סטטיסטי הידוע בשם מקדם מתאם (r) אשר יכול לנוע מ+1 [קשר חיובי מושלם- כאשר קבוצה אחת גדלה גם השנייה גדלה בהתאם] ועד -1 [קשר שלילי מושלם- כאשר קבוצה אחת עולה השנייה יורדת], 0.0 מייצג העדר כל קשר. המתאם אינו מבטיח שאחת היא הסיבה לקיומה של השנייה. אין להקיש מקיומו של מתאם על סיבתיות. המתאם יכול לשקף מגוון אפשריות למצב של סיבה-תוצאה, וקיימת גם האפשרות שאין שום קשר סיבתי בין המשתנים.

השפעה תת סיפית – האם משרים תת ספיים אכן משפיעים על המצב המנטלי ועל ההתנהגות כפי שהטענה רווחת? (קרוב ל75%) – התשובה היא חד וחלק לא.

מדדים פסיכולוגיים

אחת המשימות העומדות בפני החוקר היא להפוך את הבלתי נראה לנראה. יש דברים רבים שאי אפשר לצפות בהם, לכן לרשות החוקרים עומדות שיטות מדידה רבות  ולכל אחת חתרונות וחסרונות משלה.

ההבחנה בין שתי הדרכים להערכת מידת הדיוק של המדד – מהימנות ותוקף:

מהימנות – העקביות והאמינות של נתוני התנהגות הנובעים ממבחן פסיכולוגי או ממחקר ניסויי; תוצאה שתחזור על עצמה בתנאי מבחן דומים, שייערכו במועדים שונים, עם כל קבוצת משתתפים חדשים באותם גודל ובעלת אותם מאפיינים.

תוקף – פירושו שמידע המתקבל מניסוי או ממבחן, מודד בדייקנות את המשתנה הפסיכולוגי או את התכונה שהוא אמור למדוד. ניסוי תקף הוא ניסוי שבו החוקר יכול להקיש על מצבים כלליים יותר, בדרך כלל מן הניסוי במעבדה על החיים האמיתיים מחוצה לה.

מבחנים וניסויים יכולים להיות מהימנים מבלי להיות תקפים.

מדדים של דיווח עצמי – תשובות מילוליות בכתב או בע"פ על שאלות החוקר. שאלון, או סקר, הם קבוצה של שאלות כתובות על התנהגות, עובדות, עמדות ורגשות, בין אם אלה שאלות פתוחות או שאלות מרובות ברירה. ראיון הוא דיאלוג בין חוקר למשתתף ומטרתו לקבל מידע מפורט ככל האפשר. המראיין עשוי לשנות את השאלות בהתאם לתשובותיו של המרואיין.

מתי מדד הדיווח העצמי אינו עובד

1)      לא רלוונטי במקרים של ילדים בשלב קדם-שפתי, אנאלפביתים, דוברי שפות זרות, בעלי הפרעות נפשיות ובעלי חיים.

2)      משתתפים עלולים שלא להבין את השאלות או שלא לזכור בבהירות את חוויותיהם וע"י כך למסור תגובות שגויות.

3)      דיווח עצמי עלול להיות מושפע מרציה חברתית: אנשים עלולים להשיב תשובות מטעות או שקריות כדי להציג עצמם באור חיובי או כדי להשיג מטרה כלשהי.

מדדי התנהגות ותצפיות בהתנהגות -  דרכים באמצעותן אפשר לחקור פעולות גלויות ולתעדן. התצפית היא אחת הדרכים העיקריות ללמוד על ההתנהגות האנושית, ומשתמשים בה באופן מתוכנן, מדויק ושיטתי. תצפית ישירה אפשרית רק כאשר ההתנהגות הנחקרת גלויה, נראית לעין וקלה לתיעוד. לעיתים הן מתוגברות בטכנולוגיה. בתצפית בסביבה טבעית החוקר מתבונן בהתנהגות המתרחשת באופן טבעי ואינו מנסה לשנותה. אפשר לחקור סוגים מסוימים של התנהגות אנושית רק באמצעות תצפית כזו, שכן כל דרך אחרת יכולה לעורר בעיה אתית או מעשית. כאשר חוקרים התנהגות בתנאי מעבדה אין לחוקרים אפשרות לצפות בהשפעות ארוכות-טווח. חוקרים הרוצים לבחון את השערותיהם באמצעות מדדי התנהגות פונים לפעמים לנתונים ארכיוניים.

סוגיות אתיות בחקר בני אדם ובעלי חיים

ב1953 פרסמה האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה הנחיות לשמירה על עקרונות האתיקה בניהול מחקרים. חוקרים כיום אינם מקבלים החלטה בנוגע לסוגיות אתיות. כדי להבטיח את כיבוד העקרונות האתיקה, ועדות מיוחדות מפקחות על כל הצעת מחקר.

הסכמה מדעת – מציגים בפני כל משתתף, עם תחילת המחקר, תיאור של ההליכים, הסיכונים האפשריים והתועלת הצפויה להם מן המחקר, תוך כדי הגנה מלאה על פרטיותם. המשתתפים חותמים על הצהרה כי נמסר להם המידע וכי הם מסכימים להשתתף בניסוי.

הערכת רווח מול הפסד – כאשר מחקר כרוך בסיכון הוועדה המוסדית לענייני אתיקה שוקלת באיזו מידה הוא נחוץ, ואם ניתן לאשר את קיומו.

הטעייה מכוונת – יש מחקרים בהם אי אפשר לומר למשתתפים את כל האמת מראש, מבלי שהדבר יגרום להטיית התוצאות. במקרה כזה חשיבותו של המחקר חייבת להצדיק את ההטעיה הזו, כך שאין מנוס מלהשתמש בה; לאחר הסיום חובה להסביר למשתתפים את ההטעיה ומדוע היא בוצעה; לאחר מכן נתונה הבחירה בידי המשתתפים אם למשוך את הנתונים שלהם מן המחקר. ההטעיה חייבת לאושר ע"י ועדת האתיקה.

שיחת הבהרה – צריכה להתקיים בין החוקר לנחקר יחסי גומלין של חילופי מידע. עם סיום כל ניסוי יש להקפיד ולקיים שיחת הבהרה שבה החוקר יספק מידע רב ככל האפשר על המחקר, כדי שאף אחד לא יוותר מבולבל או נבוך.

סוגיות בחקר בעלי חיים – האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה מספקת קווים מנחים אתיים ברורים לחוקרים העורכים ניסויים בבעלי חיים. הדעות חלוקות בקשר לעובדה אם מחקר כזה מוסרי או לא, האם יש בו תועלת לצד אחד או לשניהם, ואיך צריך לבצע מחקרים כאלו. הרוב אוחז בדעה שניתן לבצע מחקרי תצפית על בעלי חיים בסביבה טבעית ראויה.